<h4>ט</h4>

אבל אם השכיר לו לימים נפרדים שאמר לו אני משכיר לך לשנה או לחדש ובעד כל יום ויום תתן לי כך וכך588, נמצא שיום השבת מושכר להנכרי בפני עצמו, שהרי כל יום ויום הוא שכירות בפני עצמו (ויוכל לחזור בו באמצע שנה או חדש589), לפיכך אע"פ שאחר כך משלם לו הנכרי בעד כל הימים בבת אחת אסור לו ליטול שכר המגיע לימי השבתות590, שהרי הנכרי מחשב עמו סכום ימים נפרדים ומשלם לו בעד כל יום ויום, נמצא שמשלם בעד יום השבת בפני עצמו שלא בהבלעה, ואסור ליטול שכר שבת שלא בהבלעה שאין משתכרים בשבת משום גזירת מקח וממכר (שוע"ר רמג, יב).

הערות

  1. 588. רא"ש ורבנו ירוחם שם. מ"א סי' רמג ס"א.
  2. 589. ראה גם לקמן פי"ז ס"ו-י (לענין שכיר יום ושכיר שנה).
  3. 590. מרדכי סי' רמו (ואפילו בדיעבד אסור למשקל שכר שבת). רמ"א שם ס"ב (וי"א שאסור, וכן עיקר).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.