אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>קבלנות ושכירות</h2><h3>יד. קובע מלאכתו לשבת</h3><h4>ט</h4>

<h4>ט</h4>

במקום שיום השוק הוא בשבת אסור ליתן מעות לנכרי מערב שבת שיקנה לו חפץ פלוני⁵¹³, אם אותו חפץ אינו מצוי לקנות באותו מקום אלא ביום השוק⁵¹⁴ כמו שהוא רגיל בעיירות קטנות, שהרי זה כאלו אמר לו בפירוש לקנות בשבת שהוא יום השוק. ואם מצוי קצת לקנות גם בשאר ימים מותר ליתן לו מעות אפילו בערב שבת⁵¹⁵, ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת⁵¹⁶, וגם לא יאמר לו שהוא הולך בדרך במוצאי שבת מיד ויצטרך הנכרי לקנותו בשבת, שהרי זה כאומר לו בפירוש לקנות בשבת⁵¹⁷. וכן הדין לענין כל דברים אלו בנותן כלים לנכרי למכור⁵¹⁸. וטוב שלא לדור כלל בעיר שיום השוק הוא בשבת, כי אי אפשר שלא יחטא⁵¹⁹. ואם השוק אינו בשכונת היהודים אין לחוש⁵²⁰ (שוע"ר שז, ט).

הערות

513. רא"ש ב"מ פ"ז סי' ו, בשם רס"ג. הגהות מיימוניות פ"ו אות ב. שו"ע סי' שז ס"ג.
514. הגהות מיימוניות שם. ט"ז ומ"א שם ס"ק ג.
515. כיון שהוא קוצץ לו שכר בעד טרחו והוי קבלנות, וכדלעיל פי"ג לענין נותן לו סחורה למכור.
516. מרדכי סי' רמט, בשם סמ"ג. ט"ז ומ"א שם.
517. כמו שיתבאר לקמן פכ"ז.
518. מרדכי שם. רמ"א סי' שז ס"ד. וראה לעיל פי"ג ס"ט (שאם אין המכירה קבוע ליום השבת מותר ליתן לו סחורה למכור), ולקמן פט"ז (שיכול למכור לו הסחורה קודם השבת כדי שיוכל למכרו בשבת).
519. ס' חסידים סי' רסב. מ"א שם.
520. כנסת הגדולה, הובא במ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.