<h4>ט</h4>

וכן אם שק מלא קמח נתלחלח ממים בהרבה מקומות, שצריך לרקד כל הקמח, ואסור לרקד ביום טוב251, ירקדנו על ידי נכרי, דכיון שכבר נרקד הקמח פעם אחת קודם יום טוב ויצאו ממנו כל הסובין ואינו חוזר ורוקדו אלא כדי לבער החמץ מתוכו אם כן אין כאן מלאכה גמורה אלא שבות מדברי סופרים252, והאמירה לנכרי הוא שבות דשבות, והתירוהו לצורך מצות ביעור חמץ (שוע"ר תסו, ח).

הערות

  1. 251. כמבואר בשוע"ר תצה, ט. תקו, ג.
  2. 252. מ"א סי' תסו ס"ק ח. משא"כ כשלא נרקד הוי מלאכה גמורה. ואף שגם היא לא נאסרה ביום טוב אלא מד"ס (כמבואר בשוע"ר שם), מכל מקום לא מקילים בזה מטעם שבות דשבות במקום מצוה. ראה לקמן פי"ט סט"ז. אמירה לנכרי פל"ג ס"ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.