<h4>ט</h4>

וכן לא יאמר אדם בפסח לנכרי בין שהוא עבדו126 בין שאינו עבדו הילך דינר זה וקנה לך חמץ מן החנוני ואכול127, דכיון שהישראל בעצמו אסור לו לקנות חמץ בפסח אסור לו לומר לנכרי לקנותו. ואע"פ שהנכרי קונה אותו לעצמו ולא בשביל הישראל, מכל מקום כיון שהישראל נותן דינר להנכרי128 ואומר לו שיקנה בו חמץ והנכרי קונה אותו בדיבורו של ישראל הרי זה נראה כשלוחו (שוע"ר תנ, כ).

הערות

  1. 126. שבזה מיירי בשוע"ר סי' תנ סי"ט, וש"נ.
  2. 127. אגודה פסחים פ"ב סי' כג. אליה רבה סי' תנ ס"ק י.
  3. 128. היינו כדעת הש"ך דלעיל, שבחפץ דהישראל נותן לו אסור, אף כשאין הישראל נהנה מזה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.