אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ב. איסורו מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר</h3><h4>ט</h4>
<h4>ט</h4>
ולכן אף שמותר לומר לנכרי לחלוב הבהמה בשבת מפני שהיא מצטערת מרוב החלב ולא גזרו על אמירה לנכרי במקום צער בעלי חיים73, מכל מקום צריך שיטול הנכרי את החלב לעצמו, או יחזור ויקנה החלב מהנכרי בדבר מועט74, כדי שלא יהא נראה כחולב לצורך ישראל אלא לצורך עצמו, שלא התירו אלא האמירה משום צער בעלי חיים, אבל לא שיעשה בשביל ישראל אלא בשביל עצמו שכשעושה בשביל ישראל הרי הוא שלוחו ממש, והרי זה כאלו עשה הישראל בעצמו ששלוחו של אדם כמותו, אבל כשעושה בשביל עצמו לא החמירו אלא שלא לומר לו לעשות75, וכאן התירו משום צער בעלי חיים (שוע"ר שה, כט).
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.