אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>איסור מראית העין</h2><h3>לח. מראית העין בקבלנות בבית הישראל</h3><h4>ח</h4>

<h4>ח</h4>

במקור חיפוש חדש

ואף לדעת הסוברים¹³⁰⁹ ששכיר שנה אין לו דין עושה מעצמו, ומותר מטעם קצץ, כמו בקבלנות, מכל מקום אין חוששים למראית העין בשפחה שבבית הישראל, אף בשל ישראל ולצורך ישראל. דלא שייך לאסור בבית ישראל אלא באומנים¹³¹⁰, משום שכל השנה אינן בביתו, משום הכי איכא בהו חשדא דמראית העין לנכנס לביתו בשבת לומר שהן שכירי יום, ומשום הכי נמי לא מהני קצץ¹³¹¹, מה שאין כן בעבדו השכור לשנה, כל הרגילים בביתו יודעים שהוא שכיר שנה (מהדו"ב רמג ד"ה ומכל מקום).

הערות

1309. היינו לדעת ס' התרומה, שנתבאר לעיל פי"ז, שמתיר שכיר שנה כמו קבלנות. ומ"מ אסר בקבלנות בבית ישראל, ובשפחה התיר (מלבד כשגוף הישראל נהנה).
1310. כלשון הירושלמי (פ"א ה"ח): אומנים עכו"ם שהיו עושים עם ישראל, בתוך ביתו של ישראל אסור ובתוך בתיהם מותר.
1311. שהרי בגדים לכובס ועורות לעבדן מיירי בקצץ, ומ"מ אסרו בבית ישראל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.