אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>חובת המחאה לנכרי שעושה בשבילו</h2><h3>לב. חובת המחאה כשרואהו עושה מעצמו</h3><h4>ח</h4>
<h4>ח</h4>
אבל אם מבעיר עצים של הישראל ומדליק נר הישראל, אע"פ שמכיון שעושה מאליו בודאי דעתו על טובת הנאה שיקבל מהישראל, מכל מקום כיון שהנכרי היה צריך ליטול רשות מתחלה מהישראל אם יבעיר עציו וידליק נרו בשבת, והוא עושה כן מדעת עצמו והישראל רואהו ושותק לו, אם כן מבין הנכרי מדעת הישראל שזה נוח לו ומתכוין הוא בעשייתו בשביל הישראל, לפיכך צריך למחות בידו1117 אפילו שלא בבית ישראל (שוע"ר שם), שלא ידליקנו בשבילו. ואם מיחה בנכרי המשרתו בביתו ולא השגיח בו (אע"פ שמותר לו להשתמש לאור הנר שמיחה בו1118, מכל מקום) חייב הוא לגרש מביתו את הנכרי הזה שאינו שומע לו ומדליק או מבעיר בשבילו בשבת1119 (שוע"ר רעו, ג).
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.