אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כז. כשהתועלת מהמלאכה רק כשנעשית בשבת</h3><h4>ח</h4>
<h4>ח</h4>
וכל זה כשהמלאכה מתבטלת לגמרי אם לא היתה נעשית בשבת, אבל אם אינה מתבטלת לגמרי, אף אם המלאכה צריכה לו במוצאי שבת מיד, מכל מקום אין זה נקרא ריוח אלא הנאה בעלמא. וריוח הוא כגון שהמלאכה היתה מתבטלת לגמרי אם לא היתה נעשית בשבת, שאז הוא מרויח המלאכה על ידי שנעשית בשבת (שוע"ר רמד, ט). משא"כ כשאף אם יעשנה אחר השבת יהנה ממנה הישראל כך כמו עכשיו שהיא נעשית בשבת. ואף שהוא חפץ יותר שתיעשה בשבת כדי שתגמר מקודם ויכול ליהנות ממנה מקודם, אין זה נקרא ריוח כיון שאף אם תיעשה אחר השבת יהנה גם כן ממנה (שוע"ר רנב, ה). ואע"פ שיודע שהנכרי יעשה בשבת, ובכך הוא חפץ, מכל מקום הנכרי אינו עושה בשביל טובת הישראל אלא בשביל עצמו למהר להשלים מלאכתו כדי לקבל שכרו (שוע"ר רמד, א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.