<h4>ח</h4>

ומכל מקום מותר לומר לנכרי לעשות אפילו מלאכה גמורה, אחר שקיבל עליו את השבת68, ואפילו לדבר הרשות69 (שוע"ר רסא, ג), ואפילו לישראל חבירו שלא קבל עדיין השבת שיעשה לו מלאכה70 (שוע"ר רסג, כה), ואין חוששים לאיסור ממצוא חפצך, דכל מקום שיש צד היתר מתיר האמירה71, וגם כאן יש צד היתר (קו"א רסג, ח ד"ה שלחבירו וד"ה ולמדו), דכיון שלחבירו מותר הוא אין באמירתו אליו איסור כלל (שוע"ר רסג, כה). רוצה לומר, שאין מתעסק כלל בדבר האסור אלא בדבר המותר72 (קו"א רסג, ח ד"ה ולמדו).

הערות

  1. 68. שו"ת מהר"י ווייל סי' קטז (לומר לגוי להדליק נר). רמ"א סי' רסא ס"א.
  2. 69. עולת שבת סי' רסא ס"ק א. מ"א שם ס"ק ז.
  3. 70. רשב"א שבת קנא, א ד"ה א"ר יהודה, בשם התוס'. שו"ע סי' רסג סי"ז.
  4. 71. כדלעיל ס"ד.
  5. 72. כדלקמן פמ"ג סי"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.