<h4>ז</h4>

ואע"פ דעיקר הטעם בכל מקום שהצריכו להמתין בכדי שיעשו הוא משום גזירה שמא יאמר לנכרי לעשות770, מכל מקום לאחר שהמתין בליל מוצאי יום טוב ראשון כדי שיעשו, ראוי להקל אף אם הוא יום טוב שני של גלויות. ואע"פ שעדיין לא יצאנו מידי חשש שמא יאמר לנכרי שיביא לו ביום טוב א' כדי שיוכל ליהנות מהן ביום טוב שני אחר המתנת בכדי שיעשו, מכל מקום לא רצו להחמיר כל כך בהמתנה זו שימתין עד מוצאי יום טוב שני בכדי שיעשו, כיון שהמתנה זו אינה אלא קנס771 בעלמא שלא יאמר להנכרי שיעשה כן פעם אחרת, אם כן כיון שקנסוהו ומנעוהו מליהנות מזה במוצאי יום טוב ראשון מיד עד לאחר שימתין בכדי שיעשו די בכך, כי בזה יהיה לו היכר זכרון שלא יאמר להנכרי שיעשה כן פעם אחרת (שוע"ר תקטו, א בהגהה).

הערות

  1. 770. כדלעיל פ"כ ס"ג.
  2. 771. ראה גם לקמן פכ"ו ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.