אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>יב. במקום שהוא בהול על ממונו</h3><h4>ז</h4>

<h4>ז</h4>

וכל זה במי שהחשיך לו בדרך שאינו פושע, שהיה סבור שעדיין יש שהות ביום לבא לעיר, אבל מי שיצא מביתו סמוך לחשכה⁴⁴⁵ והוציא כיסו עמו לרשות הרבים⁴⁴⁶, או אפילו לכרמלית⁴⁴⁷, ושכח אחר כך להסירו ממנו ולהצניעו קודם שחשכה⁴⁴⁸, לא התירו לו אפילו לומר לנכרי להצניעו, הואיל ופשע בו⁴⁴⁹ שיצא עם כיסו סמוך לחשכה (שוע"ר רסו, טז).

הערות

445. שאיסורו מבואר בשוע"ר רנב, יז.
446. רבנו ירוחם נתיב יב ח"א (סו, ג), בשם יש מפרשים (דוקא מי שהחשיך לו בדרך שהיה סבור שעדיין יש שהות ביום, אבל מי שיצא בביתו סמוך לחשכה ושכח והוציאו לרה"ר לא התירו לו שום אחד מהדרכים האלה). שו"ע סי' רסו ס"ח.
447. ראה שוע"ר רנב, כ. ובקו"א שם סקי"ד. שו"ת צמח צדק או"ח הוספות יד, ב.
448. שו"ע שם (ושכח והוציא לרה"ר). מ"א שם ס"ק י (הכא במזיד). קו"א שם ס"ק י (שלפי זה צריך לפרש כמ"ש כאן בפנים).
449. לבוש סי' רסו ס"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.