אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>ח. מהו במקום מצוה</h3><h4>ז</h4>

<h4>ז</h4>

אבל משום ענג שבת לא התירו אלא דברים שאיסורם הוא משום דרך חול, כגון שלא יהא דיבורך והילוכך בשבת כבחול, דכשמתענג בהם יש כאן ענין ענג שבת ולא דרך חול²⁸⁵, אבל שאר האיסורים²⁸⁶ פשיטא דלא דחינן להו משום מצות ענג, שהיא מצוה הבאה בעבירה, שאם כן נשרי נמי מקח וממכר לצורך ענג שבת כשאי אפשר לקנות בדרך היתר בהקפה²⁸⁷, וח"ו ישתקע הדבר (קו"א שא, ב).

הערות

285. שלכן, אף שאסור לרוץ או לקפוץ בשבת (שוע"ר בהשלמה לריש סי' שא), התירו לבחורים המתענגים מכך לקפוץ בשבת (קו"א שם ס"ק א). ואף שאסור להרבות בשבת בשיחת דברים בטלים, התירו לבני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם (שוע"ר שז, ב).
286. לענין איסור שטרי הדיוטות. ועד"ז כאן לענין אמירה לנכרי בשבות, שמבואר לעיל שלא התירו אלא במקום מצוה, או צורך גמור לשבת, אבל לא במקום ענג שבת גרידא. ודלא כמ"ש בבאורי הלכה סוס"י שמב ד"ה מותר.
287. ראה שוע"ר סי' שו ס"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.