אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ד. אמירה במלאכת הנכרי</h3><h4>ז</h4>

<h4>ז</h4>

וכן מותר לומר לנכרי בערב שבת הילך מעות בהלואה וקנה בהם לעצמך חפץ פלוני למחר ביום השוק¹¹⁸ ואני אחזור ואקחנו ממך אחר השבת¹¹⁹ בפירעון חוב מעות אלו ואתן לך ריוח¹²⁰ (שוע"ר שז, י).

הערות

118. וכן הוא לקמן סוף פט"ז, שיכול למכור לנכרי בע"ש, כדי שימכרנו בשבת. ואף שיתבאר לקמן בסמוך, שאסור לומר לנכרי לעשות מלאכה בחפץ שהישראל מקנה לו. צ"ל שמעות הלואה שלהוצאה ניתנה לא חשיב שהישראל נותן חפץ לנכרי. או שהאיסור הוא דוקא כשנותן לו בשעת איסורו משא"כ כאן שנתן לו המעות קודם השבת. משא"כ לקמן ס"ט, שלא אמר לו "בהלואה", ונותן לו בשעת איסורו בפסח, לכן אסור. ונפק"מ בין ב' האופנים, אם יכול הישראל ליתן לנכרי את המכונית שלו בערב שבת, כדי שהנכרי יסע בה בשבת לצורך עצמו. ראה שמירת שבת כהלכתה פ"ל הערה קטז. אמירה לנכרי פס"ח הערה ג. כללי אמירה לנכרי פ"א הערה 8. ואם אינו אומר לו קנה לעצמך אסור, אפילו אומר לו קנה במעות של עצמך, כדלקמן פי"ד ס"י.
119. הגהות מיימוניות פ"ו אות ב, בשם תשובת ר' שמואל ב"ר ברוך (ויש למצוא היתר לומר לנכרי קח לך מעות וקנה חפץ פלוני לעצמך ואם אצטרך אקחנו ממך ביתר). הגהות מרדכי סי' תנב. שו"ע סי' שז ס"ג.
120. הגהות מיימוניות שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.