<h4>ו</h4>

אבל אם היו שותפין בדבר שאין צריך לעשות בו שום מלאכה, כגון שהיו שותפין בתנור שכל מי שמסיק התנור ואופה בו נותן להם שכר, ואין מוטל עליהם כלל עסק היסק התנור רק עסק קבלת השכר מוטל על שניהם בשוה, אע"פ שלא התנו בתחלה בשעה שנשתתפו שיהא עסק קבלת השכר מוטל על הנכרי לבדו, שיקבל לעצמו שכר השבת הן רב הן מעט, ושכר יום אחד להישראל לבדו, אם אחר כך לא אמר להנכרי שיתעסק לבדו לקבל שכר השבת ושיתעסק הוא לבדו לקבל שכר יום אחר¹¹⁹⁵, אלא הנכרי מעצמו התעסק לבדו לקבל שכר השבת והישראל לבדו התעסק ביום אחר, ואחר כך בשעת חלוקה נתרצה הנכרי מאליו לחלוק כל השכר בשוה, הרי זה מותר לדברי הכל, שכאן אין לומר משום שנמצא שלמפרע היה להישראל חלק בעבודת הנכרי בשבתות והיה הנכרי עובד בשבילו, שהרי כאן לא עבד הנכרי כלום¹¹⁹⁶ רק שקיבל שכר השבת¹¹⁹⁷, ושכר זה נוטלו ממנו הישראל בהבלעה שבשאר הימים (שוע"ר רמה, ז).