אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כח. כשיש ריוח לישראל ממלאכת שכיר שנה</h3><h4>ו</h4>

<h4>ו</h4>

במקור חיפוש חדש

ולפיכך מי שיש לו מרחץ שרוחצים בה הכל ונותנים לו שכר, או שיש לו תנור שאופין בו הכל ונותנים לו שכר, או שיש לו רחיים שטוחנין בהן הכל ונותנין לו שכר, ורוצה לשכור לו נכרי לכל השנה שיתעסק בכל המלאכות הצריכות במרחץ ורחיים ותנור ויקבל השכר מן הרוחצים והטוחנים והאופים ויביאהו להישראל⁹⁹⁸, צריך הוא למחות בהנכרי ולא יניחנו שיתעסק בהם בשבת בשביל נכרים שירחצו ויטחנו ויאפו שם, לפי שהישראל מרויח בעבודת הנכרי בשבת שמגיע לו שכר מזה⁹⁹⁹ (שוע"ר רמג, ג).

הערות

998. שאע"פ שמותר מעיקר הדין, דחשיב קבלנות, כדלעיל סי"ז ס"א, מ"מ צריך כו'.
999. מהר"י אבוהב סי' רמג ד"ה ומ"ש בספרים (בזה נראה שאסור כו' בכאן אם עבר יומו הפסיד הישראל הריוח של אותו היום, ומזה הצד הוא נהנה ממה שנעשה בשבת). ב"י שם ד"ה ומ"ש בספרי (דעת הגאון מהר"י אבוהב כו', נמצא הישראל נהנה ממלאכת שבת ואסור. ואע"פ שאפשר לדחות טעם זה מ"מ הדעת נוטה כו'). מ"א שם ס"ק ב. ט"ז שם ס"ק ב. ועוד יש בזה טעם לאסור משום מראית העין, שיתבאר לקמן פל"ז ס"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.