אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>ז. במלאכות דרבנן במקום מצוה</h3><h4>ו</h4>

<h4>ו</h4>

וכן אם נשארו בביתו פירורי חמץ בערב פסח שחל בשבת שצריך ליתנם לנכרי, אם הוא מוציאו דרך כרמלית²³⁷ שאין איסורו אלא מדברי סופרים מותר ליתן לו הרבה בבת אחת ולומר לו בפירוש שיוציאנו²³⁸, שבמקום מצוה התירו לומר לנכרי לעשות בשבת דבר שאין איסורו אלא מדברי סופרים (שוע"ר תמד, י).

הערות

237. ואם מוציאו לרה"ר, ראה לקמן פל"ט סי"ב.
238. אור זרוע ח"ב סי' נג (הילכך ארבעה עשר שחל להיות בשבת כו' השתא דלית לן רשות הרבים דאורייתא, מסתבר דשרי ליתן אפילו ביד גוי אפילו יודע שהוא רוצה להוליכה מחצר לרשות הרבים דידן. אבל איני סומך על זו הסברא, דמי מזקיקני לפרש קולא זאת בלא שום הוכחה). מרדכי שבת רמז רנב (שהביא בשמו להתיר). ט"ז סי' תמד ס"ק ה. מ"א שם ס"ק ז. ב"י ורמ"א סי' שכה ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.