אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ד. אמירה במלאכת הנכרי</h3><h4>ו</h4>

<h4>ו</h4>

וכן נכרים העושים גבינות בשבת מחלב שלהם והישראל רואה את החליבה והגיבון כדי שיהיה מותר לישראל לאכלן¹¹⁴ ויוכל לקנותן אחר השבת לאכילה, אף אם הישראל עומד בעדר חודש או חדשים והנכרי מתכוין בעשייתן בשביל למכרן לו בלבדו ולא לנכרים הרי זה מותר, שמכל מקום הנכרי עושה לטובת עצמו, ואין איסור כלל במה שהישראל עומד עליו במלאכתו בשבת (כיון שהנכרי במלאכת עצמו הוא עוסק)¹¹⁵ שעדיין אין שם הישראל נקרא כלל על הגבינות עד שיקנה אותן ממנו אחר השבת¹¹⁶, ולפיכך מותר לומר לו שיעשה אפילו בשבת, שמותר לומר לנכרי עשה מלאכתך אף אם מגיע מזה ריוח לישראל¹¹⁷ כמו שנתבאר לעיל (שוע"ר שז, לח).

הערות

114. רמ"א יו"ד סי' קטו ס"ב (ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה מותר). דלא כש"ך שם ס"ק כ (דלא שרי אלא כשישראל עשאם).
115. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' קנה (דכיון שאין הגוי מוכר לו את החלב כי אם אחר עשותו את הגבינות, גוי כי עביד מלאכה בשבת מלאכה דידיה עביד). רמ"א סכ"ב.
116. מ"א שם ס"ק לג.
117. ראה לקמן פ"ל ס"ו, לענין נכרי התופר מנעלים מעורות שלו ואורג בגד מחוטין שלו בבית שלו, שלא יאמר לו לעשות בשבת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.