אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ג. איסור לרמוז לנכרי</h3><h4>ו</h4>

<h4>ו</h4>

וכל זה הוא כשאומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת. אבל מותר לומר לנכרי איזה ציווי שיבין ממנו לעשות מלאכה אחר השבת או לרמוז לו מלאכה לעשותה אחר השבת⁹⁶ שלא נאסר אלא דיבור בלבד שנאמר ודבר דבר⁹⁷ (שוע"ר שז, ז).

הערות

96. אור זרוע ח"ב סי' פד אות כה (התם הוא רמיזה לצורך מוצאי שבת, אבל רמיזה לגוי כדי לעשות בשבת ודאי אסיר). רמ"א סי' שז סכ"ב.
97. ישעי' נח, יג. שבת קנ, א (דיבור אסור הרהור מותר). תוס' שם ד"ה אומר (לא שנא נכרי לא שנא ישראל). מ"א סי' שז ס"ק י. וכדלעיל פ"ב, שזה לא נאסר אלא מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.