אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>א. איסורו מטעם שליחות</h3><h4>ו</h4>

<h4>ו</h4>

וכן בשאר כל איסורין שבתורה¹⁹ (שוע"ר רמג, א), כגון איסור חסימת פרה (שוע"ר שאלה ושכירות כט), ורבית (שוע"ר רבית עב-ג), והאכלת איסור לתינוק, שהאמירה לנכרי אסורה בכל האיסורים שבתורה (שוע"ר שמג, ה).

הערות

19. בעיא בב"מ צ, א (לענין חסימה: מי אמרינן כי אמרינן אמירה לנכרי שבות, הני מילי לענין שבת דאיסור סקילה, אבל חסימה דאיסור לאו לא, או דלמא לא שנא). נמוק"י שם (נג, רע"א: והסכימו האחרונים ז"ל, דכיון דחזינן לכולהו רבנן בתרא כאביי ורבא ורב אחי ורב אשי ומרימר ומר זוטא דכולהו אסרי סירוס ע"י עובד כוכבים, נקטין לחומרא דאמירא לעובד כוכבים אפי' באיסור לאו אסור). וכן נפסק בטוש"ע יו"ד סי' רצז ס"ד (לענין הרבעה). ורמ"א שם (אף לשאר איסור לאו). טוש"ע חו"מ סי' שלח ס"ו (לענין חסימה). והוכיחו בב"י ולבוש וב"ח וש"ך יו"ד שם (ס"ק ג), דהיינו מטעם אמירה לנכרי שבות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.