אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כח. כשיש ריוח לישראל ממלאכת שכיר שנה</h3><h4>ה</h4>

<h4>ה</h4>

במקור חיפוש חדש

יש מפרשים⁹⁹⁶ טעם האיסור, לפי שהישראל מרויח מלאכה זו בשבת, שהרי כשיהיה פנוי אחר השבת יצטרך לעשות מלאכות אחרות (שוע"ר רמד, יא). דהיינו הרוחת נכסיו שמתרווחין ומתרבין על ידי כך, דכיון שיש לישראל ריוח נכסים ממש ממלאכה זו אזי מחזי כעושה בשליחותו⁹⁹⁷ (קו"א רמד, א ד"ה ובכך).

הערות

996. מ"א שם ס"ק יד (נראה לי כוונת הרמב"ם, כדרך השרים שיש להם סופר מיוחד או חייט מיוחד, שבכל עת שצריך השר לכתוב מחוייב לו לכתוב, ובעת שאין צריך יושב בטל כו' ואין הישראל מרויח במה שעושה בשבת), וס"ק טז (על מ"ש הרמ"א לאסור בשכיר לכל המלאכות, כתב המ"א: דקרוב הדבר לודאי שיצטרך למחר מלאכה אחרת, וא"כ מרויח הישראל במלאכת העכו"ם בשבת). וכהשגת הראב"ד שם (אותה מלאכה משתרשא ליה, ואין זה דומה לקבלנות).
997. כדלעיל פכ"ז ס"ב. וראה גם לקמן סט"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.