אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>י. במקום חולי</h3><h4>ה</h4>

<h4>ה</h4>

ובארצות הקרות³³⁷ כמו במדינות אלו³³⁸, מותר לומר לנכרי לעשות מדורה בשביל ישראל ביום שהקור גדול³³⁹, וכן לומר לו לחמם את בית החורף, לפי שהכל הם כחולים אצל הקור הגדול³⁴⁰. אבל ביום שאין הקור גדול כל כך, אם אין לו קטנים שמצטערים הרבה אסור לומר לנכרי לעשות מדורה או לחמם בית החורף (שוע"ר רעו, טו). והנוהגים היתר אף ביום שאין הקור גדול מכל מקום אין מוחין בידם, שמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים³⁴¹ (שוע"ר רעו, יז).

הערות

337. תשובת רבנו יום טוב, בשם כמה פוסקים, בהגהות מרדכי סי' תנב (הכל חולים אצל קור כו' הייתי מתיר אפילו האמירה בפירוש), ובהגהות מיימוניות פ"ו אות ו. רבנו ירוחם נתיב יב ח"ג (ע, ב: כתב הר"ם כו' אמנם במלכותינו נראה לאסור כו' וכן נ"ל באותן הארצות שאינן קרות כ"כ שאסור שאינם חולים אצל האש). שו"ת מהרי"ל סי' קסו (מנהג שלי לחמם בעת שהוא קר כ"כ דמצערנא כו' אבל המחממין כשאין הקור כ"כ גדול, וגם אין להם ילדים שמצטערים הרבה, בעיני הוא איסור גדול). שו"ע סי' רעו ס"ה (בארצות קרות).
338. לבוש ס"ה.
339. משא"כ בימי ניסן ותשרי, כמבואר בקו"א תקז, ד (ד"ה כתב המג"א).
340. ויש מקילים גם כשהשרב כבד עד שמצטערים הרבה, להפעיל את המזגן, כמבואר בשערים מצויינים בהלכה (סי' צ ס"ק כ), ובשמירת שבת כהלכתה (פ"ל סי"א). אבל ראה לקמן סי"א.
341. שו"ת מהרי"ל שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.