אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ה. לגרום לנכרי להוציא חוץ לתחום</h3><h4>ה</h4>

<h4>ה</h4>

ובמקום שנהגו להחמיר שלא למסור אף ביום ו', אם נהגו כן כדי לעשות סייג וגדר¹⁵⁴ אין להתיר להם, ואם נהגו כן מחמת טעות שהיו סבורים שיש איסור בדבר, מתירים בפניהם ומודיעים להם שהוא מותר גמור¹⁵⁵ (שוע"ר שה, לח).

הערות

154. ראה שוע"ר (לב, ח): וזהו טעם כל החומרות שהחמירו האחרונים שהן אחת משתים או לסייג וגדר שלא יבאו לעבור על איזה לא תעשה, אפילו איסור קל של דברי סופרים כשראו שצריך לכך, או משום הידור לאיזו מצות עשה אפילו של דברי סופרים, אבל במקום שלא שייך הידור ... הרי זה הדיוט.
155. מהר"ם אלאשקר שם. הובא במ"א שם. ואם נהגו מחומרא בעלמא, ראה שוע"ר (תסח, טז): חומרות שאין להם מנהג הגון ולא נקבעו בעיר על פי תלמיד חכם אלא העם החמירו כן מעצמם ... צריך ליזהר שלא להקל בפני המון עם שלא ילמדו ממנו לזלזל באיסורין, ויבואו על ידי כן לזלזל בשאר איסורין שהן אסורין מן הדין, אבל בפני תלמיד חכם רשאי להקל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.