<h4>ד</h4>

אבל מי שיש לו נכרי שכיר לשנה שיעשה כל המלאכות הצריכות לשדהו באותה שנה, אע"פ שמן הדין היה מותר להניחו לעבוד שדהו בשבת, שהרי הנכרי להנאת עצמו הוא מתכוין כדי שיטול השכר שקצץ לו1271, מכל מקום מפני מראית העין צריך הוא למחות בידו, שהרואה את הנכרי עובד בשבת בשדה של ישראל לא יעלה על דעתו שהוא שכיר שנה אלא ידמה לו שהוא שכיר יום1272 (שוע"ר רמג, ח).

הערות

  1. 1271. ששכיר שנה למלאכה מיוחדת מותרת, כדלעיל פי"ז ס"ה.
  2. 1272. רמב"ם פ"ו הי"ד (לקצור את שדהו כו' ליטע לו כרם כו' אסור). מ"מ שם הט"ו (ויש מי שאסר כדעת רבנו). רמב"ן בספר תורת האדם (ענין אבלות, במלאכה כיצד, בסופו). ר"ן שבת (מו, ב) ד"ה ולענין (יש מי שאומר דקבולת כהאי גוונא אסור דלא דמי לאריס כו' מחזי להו לאינשי כשכיר יום). ב"י סי' רמד ד"ה ומכלל, שכן נראה דעת הרבה פוסקים. וראה גם לעיל פל"ה ס"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.