<h4>ד</h4>

במה דברים אמורים כשלא קצץ לו שכר, ואפילו עושה בטובת הנאה1077 שדינו כקצץ לו שכר לענין ליתן לו אפילו בערב שבת1078, מכל מקום כשרואהו עושה בשבת צריך למחות בידו, דכיון דאין דעתו סמוכה לקבל שכר בעד מלאכתו הרי הוא מתכוין בשביל הישראל1079 כשהוא מבין מדעת הישראל שעסק זה נוח לו1080, אבל אם קצץ לו שכר הרי הוא מתכוין בעשייתו בשבת כדי לקבל שכרו ולא בשביל הישראל אף שרואהו ושותק לו, ולפיכך אין צריך למחות בידו כלל1081 (שוע"ר רנב, ח).

הערות

  1. 1077. ירושלמי שם (הוא דתימר בטובת הנייה, אבל בשכיר בעבידתיה הוא עסיק). רוקח שם (אא"כ קצץ). מ"א סי' רנב ס"ק ט (וגם הירושלמי מיירי בקצץ, דהא בלא קצץ אסור ליתן לו כלל, כדלעיל פט"ו ס"א).
  2. 1078. כדלעיל פט"ו ס"י.
  3. 1079. יתבאר לקמן פל"ב ס"ב.
  4. 1080. ואם השר בונה בטובת הנאה, ע"י פועלים שאין עושים בטובת הנאה, מצדד להיתר בשארית יהודה סי' ד.
  5. 1081. ירושלמי שם (אבל בשכיר בעבידתיה הוא עסיק).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.