<h4>ד</h4>

וטעם החילוק בזה, שהמוכר מנעלים בשבת בעיר שרובה ישראל, או מיני מאכלים ביום טוב שאסור, ואילו בקצץ מותר גבי מנעלים917, או גבי מאכלים אם דמו למנעלים918, אף דבתרווייהו אדעתא דנפשיה קעביד. על כרחך צריך לומר שהחילוק ביניהם הוא משום שזה עושה להשלים קבלנותו וזה עושה מאליו בלא קבלנות919 (קו"א רנב, ז ד"ה וחילוק).

הערות

  1. 917. כדלעיל פכ"ג ס"ב, שאם צריך למנעלים בשבת מותר.
  2. 918. כהספק בזה לעיל פכ"ג ס"ד.
  3. 919. וראה לקמן פכ"ט ס"ה, שנכרי העושה מעצמו (על המקח) גרע אפילו משכיר יום.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.