אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>יט. איסור הנאה מהמלאכה בכדי שיעשו</h3><h4>ד</h4>

<h4>ד</h4>

במקור חיפוש חדש

ולכן נכרי שהביא דורון לישראל⁶⁵⁴, מיני פירות שיש מאותו המין במחובר לקרקע⁶⁵⁵, שיש לומר שאלו שהביא היו מחוברין לקרקע בתחילת כניסת יום טוב, וכן אם הביא מיני בעלי חיים שיש מאותו המין מחוסר צידה⁶⁵⁶, שיש לומר שאלו שהביא היו מחוסרין צידה בתחלת כניסת יום טוב, הרי אלו אסורין באכילה ובטלטול עד הערב. ואפילו לערב אינן מותרין אלא לאחר שהמתין בכדי שיעשו⁶⁵⁷, פירוש בכדי שילך הנכרי למקום שליקט או צד משם ויגמור המלאכה ויחזור לכאן⁶⁵⁸ (שוע"ר תקטו, א).

הערות

654. ואף שנתבאר לעיל פט"ו ס"י, ולקמן פל"ב ס"ב, שאם הנכרי עושה המלאכה בחנם בשביל טובת הנאה, הרי כאילו קצץ עמו בקבלנות. מ"מ אפילו בקבלנות אסור כשעושה המלאכה כדי שגוף הישראל יהנה מהמלאכה, כדלקמן פכ"ב ס"א. וראה לקמן פכ"ג ס"ד, שרק כשקצץ עמו שיביא לו דגים בערב יום טוב, יש מקום להתיר בזה (מטעם האמור לקמן שם), משא"כ כשהנכרי עושה כן מדעת עצמו לצורך הישראל, ואילו היה יודע הנכרי שהישראל לא יהנה ממנה ביום טוב לא היה מזרז את עצמו לעשותה ביום טוב, אז בודאי אסור לישראל ליהנות ממנה ביום טוב, וגם לערב עד לאחר שימתין בכדי שיעשו.
655. שאז אסור ביום טוב (אף בלא גזירה שמא יאמר לו לעשות) מטעם פירות שנשרו (אפילו מספק, כמבואר בשוע"ר סי' תקטו ס"ד), מ"מ למוצאי יו"ט בכדי שיעשו אסור רק מטעם שמא יאמר לו לעשות.
656. שאז אסור ביום טוב (אף בלא גזירה שמא יאמר לו לעשות) מטעם מוקצה (כמבואר בשוע"ר סי' תצז ס"א. ואפילו בספק, כמבואר בשוע"ר סי' תקטו ס"ד), מ"מ למוצאי יו"ט בכדי שיעשו אסור רק מטעם שמא יאמר לו לעשות.
657. רב פפא ביצה כד, סע"ב. טור ושו"ע סי' תקטו ס"א.
658. ר"ח עירובין מ, א (כשיעור שילך ישראל משחשכה בגן ויגזז ויביא). רשב"א ביצה כד, ב ד"ה פירוש, ובשו"ת ח"א סי' לט. ר"ן ביצה (יג, ב) ד"ה ולערב. שו"ע סי' תקטו ס"א. וכדלקמן ס"י ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.