אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>איסור מראית העין</h2><h3>לז. מראית העין בחכירת מרחץ וקבלנות שדה</h3><h4>ג</h4>

<h4>ג</h4>

במקור חיפוש חדש

אבל מותר להשכיר שדה לנכרי¹²⁶⁵ שיעבוד עבודתה כל אימת שירצה ולא יהיה מוכרח בעבודתו ויטול כל הפירות לעצמו, רק שיתן להישראל דבר קצוב בכל שנה, בין שיתן לו מעות בין שיתן לו מפירות שדה זו¹²⁶⁶, והנכרי עובד אפילו בשבת. ואין לחוש למראית העין שיאמרו שהנכרי שכיר יום הוא אצל הישראל, או ששכרו לעבוד אדמתו בשבת¹²⁶⁷, לפי שדרך רוב העולם הוא ליתן השדה באריסות לאריס¹²⁶⁸, דהיינו אדם המקבל השדות לחורשן ולזורען ולעבוד כל עבודתן ונוטל בשכר עבודתו מחצה או שליש או רביע הפירות והשאר לבעל השדה¹²⁶⁹, לכן מן הסתם כשיראו נכרי עובד בשבת בשדה של ישראל יאמרו שזהו אריסו של הישראל¹²⁷⁰ (שוע"ר רמג, ז).

הערות

1265. ע"ז שם (אבל שדהו לעובד כוכבים כו' שרי). רש"י שם ד"ה אבל (שרי להשכיר). ר"ן שם ד"ה ומהא שמעינן (וכ"ש שמותר להשכיר שדהו לנכרי, כגון שהנכרי שוכרו בסך ידוע). טור ושו"ע סי' רמג ס"א.
1266. תוספתא דמאי פ"ו ה"ב (השוכר במעות והחוכר בפירות).
1267. כב' החששות דלעיל אצל חכירת מרחץ.
1268. גמרא שם (אבל שדהו כו' אריסא אריסותיה קעביד). טור ושו"ע שם (שכן דרך לקבל שדה באריסות).
1269. רש"י שם (אמרי אריסא הוא, וקיבלה עליו למחצה לשליש ולרביע, ועליו מוטל לעשות). רמ"א שם.
1270. וזה מותר, כדלעיל פט"ז ס"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.