אוצר החסידיםהלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז<h2>חובת המחאה לנכרי שעושה בשבילו</h2><h3>לא. נכרי שבא לכבות אין צריך למחות</h3><h4>ג</h4>
<h4>ג</h4>
ויש אומרים1092 דנכרי העושה מלאכה מעצמו, אם הישראל רואהו צריך למחות בידו, ולא דמי לדליקה (קו"א רנב, ה ד"ה ובא), שיש חילוק בין דליקה דאין צריך ליטול רשות מישראל ובין מבעיר מעצי ישראל (קו"א שם ד"ה והאמת), שהכל תלוי במה שהנכרי רואה מדעת הישראל שאינו מוחה בידו שעושה בלא רשותו, ולהכי בדליקה שאין צריך רשות קעביד אדעתא דנפשיה (קו"א רנב, ז ד"ה ומכל), אבל כשעושה בשל ישראל צריך ליטול רשות ממנו, והוא ראה ושתק, אדעתא דישראל קעביד (מהדו"ב רמג ד"ה והנה מהר"ם).
הערות
- 1092. תשובת רבנו שמחה, בהגהות מיימוניות פ"ו אות ו, ובהגהות מרדכי סי' תנב (לענין מכבה שייך לומר נכרי אדעתא דנפשיה קעביד, אבל להבעיר מעצי ישראל צריך ליטול רשות מבעל העצים, ואם ראה ישראל ושתיק אדעתא דישראל קעביד). שיטתו מבוארת לקמן פל"ב ס"ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.