אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>ו. במלאכות דאורייתא במקום מצוה</h3><h4>ג</h4>

<h4>ג</h4>

אין דוחה את השבת אלא מילה עצמה שאי אפשר לעשותה מערב שבת¹⁷⁰, אבל מכשירי מילה לא התירו¹⁷¹. ולומר לנכרי לעשות, אם הוא דבר שאסור לישראל לעשותו מן התורה כגון לתקן האיזמל או להביאו דרך רשות הרבים גמורה לא יאמר לנכרי לעשותו¹⁷². ויש מתירים¹⁷³ אמירה לנכרי במקום מצוה אפילו בדבר האסור מן התורה. ואף שאין לסמוך על דבריהם בשאר מצוה כמו שנתבאר¹⁷⁴, מכל מקום במילה שהיא עצמה דוחה שבת יש לסמוך על דבריהם אף לענין מכשיריה, אם אי אפשר למול היום בענין אחר¹⁷⁵ (שוע"ר שלא, ז¹⁷⁶).

הערות

170. רבי עקיבא במשנה קל, א. רש"י שם ד"ה ושאי אפשר.
171. רב קלג, א. טור ושו"ע סי' שלא ס"ו.
172. רי"ף סו"פ רבי אליעזר דמילה (דאסור למימר לנכרי לצבותיה או לאתויי דרך רה"ר, והאי דכתב בעל הלכות טעותא הוא ולא תסמוך עילוייה). רמב"ם פ"ו ה"ט-י, ובהל' מילה פ"ב ה"ט. טור ושו"ע סי' שז ס"ה.
173. בה"ג הל' מילה (כג, ג). הובא ברי"ף שם. בעל העיטור הל' מילה (מט, א). הובא בר"ן שם.
174. לעיל ס"ב.
175. מ"א סי' שלא סוף ס"ק ה.
176. ראה גם שמז, ז בסופו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.