<h4>ג</h4>
מותר למסור בהמה לרועה אפילו בשבת, אע"פ שבבין השמשות קנתה הבהמה שביתה אצל הישראל בעלה אלפים לכל רוח ובשבת יוליכנה הרועה לרעות חוץ לתחום, אין בכך כלום, שאין אדם מוזהר על תחום בהמתו144, ואפילו אם יוליכנה חוץ לי"ב מיל145, שיש אומרים שתחום זה מן התורה146, מכל מקום אינו נקרא בשם עשיית מלאכה אלא הוא איסור בפני עצמו, ואין אדם מצווה אלא שתשבות בהמתו מעשיית מלאכה ולא מהליכה חוץ לתחום147, ולא קנתה הבהמה שביתה אצלו אלא לענין שאסור לכל אדם להוליכה בידים חוץ לתחום שלה, אפילו מי שיכול לילך שם בעצמו148, אבל מה שהנכרי מוליכה חוץ לתחום מעצמו בלא אמירת הישראל, אע"פ שהישראל מסרה לו, אין זה חמור ממה שהוא קורא לה והיא באה אחריו149 שהתירו חכמים150. ויש מי שאוסר151 למסרה לו בשבת אפילו אם ידוע שלא יוליכנה חוץ לי"ב מיל אלא חוץ לאלפים, וטוב לחוש לדבריו (שוע"ר שה, לח).
הערות
- 144. הגהות מרדכי קדושין סי' תקסה. רמ"א סוס"י שה.
- 145. שבזה אוסר הלבוש סי' שה סכ"ג.
- 146. כמבואר בשוע"ר שצו, א.
- 147. הגהות מרדכי שם (אבל דבר שאינו מטעם איסור מלאכה אין מחוייב על בהמתו). מ"א סוס"י שה ס"ק יח (כיון דליכא בו כרת וסקילה לא עבר על שביתת בהמתו).
- 148. כגון שהניח עירובי תחומין שם.
- 149. אגודה פ"ד דשבת סי' פ. מ"א סי' שה ס"ק יח.
- 150. כמבואר בשוע"ר סי' שה סל"ז.
- 151. כדלעיל ס"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.