אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>איסור מראית העין</h2><h3>לה. מראית העין במחובר לקרקע</h3><h4>ב</h4>

<h4>ב</h4>

ואפילו אם אין הדבר מפורסם לכל שקרקע זו היא של ישראל, מכל מקום יש לחוש למראית העין של שכניו, שהם יודעים שקרקע זו היא שלו, ואינן יודעים שהנכרי העוסק במלאכה הוא קבלן¹²¹⁰ אלא יאמרו שהוא שכיר יום. ואפילו אם הוא דר בכפר בין הנכרים שאין לו שם שכנים ישראל, מכל מקום אם עושה בתוך תחום הכפר יש לחוש שמא יזדמנו לו שם אורחים שישבתו אצלו¹²¹¹ ויראו את הנכרי עוסק בשבת בקרקע הישראל, ויחשדוהו שהנכרי שכיר יום אצלו. וגם יש לחוש לבני ביתו שהם יודעים שהמלאכה היא שלו, ויחשדו אותו¹²¹² שהנכרי הוא שכיר יום אצלו (שוע"ר שם).

הערות

1210. מ"א סי' רמד ס"ק ד (נראה לי דאסור, דיש לחוש לשכניו שיודעים שהיא שלו ויחשדוהו).
1211. ראה חקרי הלכות ח"ג טז, ב. יגדיל תורה (נ.י.) חל"ו ע' שז. חל"ח ע' מה.
1212. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תכז (בני ביתו חשדי ליה, ואורחים דמקלעי לגביה חשדי ליה). רמ"א שם ס"א. והטעם שחוששים כאן אף שרק מקצת ישראל יודעים, יתבאר לקמן פל"ו ס"ד. וראה גם לקמן פל"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.