אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>חובת המחאה לנכרי שעושה בשבילו</h2><h3>ל. חובת המחאה כשרואה קבלן עושה בשבילו</h3><h4>ב</h4>

<h4>ב</h4>

במקור חיפוש חדש

כגון הנותן בגדיו לכובס נכרי ועורות לעבדן נכרי בקבלנות¹⁰⁷¹, ואחר כך רואה אותו עושה מלאכתו בשבת, צריך לומר לו שלא יעשה¹⁰⁷², אע"פ שנתן לו בא' בשבת¹⁰⁷³, אע"פ שהיה יכול לגומרה כבר קודם השבת¹⁰⁷⁴, לפי שכשהישראל רואהו בשבת עוסק במלאכתו ושותק לו אזי מבין הנכרי שבשבת הוא נוח לו להישראל ומתכוין לעשות בשבילו¹⁰⁷⁵, משא"כ כשאינו רואהו הוא מתכוין להשלים קבלנותו (שוע"ר רנב, ז).

הערות

1071. שמותר אפילו סמוך לחשכה, כדלעיל פי"ג ס"ב ואילך.
1072. ירושלמי פ"א ה"ט (נתן כליו לכובס נכרי ובא ומצאו עובד בו בשבת אסור. אמר ר' יודן ויימר ליה דלא יעבוד). רוקח סי' צא. שו"ע סי' רנב ס"ב.
1073. רמ"א שם.
1074. דהא מיירי הכא בדלא קצץ, כדלקמן ס"ד, ובדלא קצץ אסור ליתן לו אא"כ יכול לגומרה קודם השבת, כדלעיל פט"ו ס"א, ומ"מ כשרואהו צריך למחות בו. וראה מ"א שם ס"ק ט.
1075. תשובת רבנו שמחה, בהגהות מיימוניות פ"ו אות ו, ובהגהות מרדכי סי' תנב (ואם ראה ישראל ושתק, אדעתא דישראל קעביד). מ"א סי' רנב ס"ק ט. אלא שרבנו שמחה אוסר מטעם זה, אף כשעושה לצורך עצמו, וכדלקמן פל"ב ס"ג, ולא קיי"ל כוותיה בזה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.