אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>איסור מראית העין</h2><h3>מ. שאר עניני מראית העין באמירה לנכרי</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

במקור חיפוש חדש

ישראל הקונה מכס ומשכירו לנכרי שיטול לעצמו מה שיגבה בשבת¹³⁵⁰, וכן אם שכר המטבע מהמלך ומשכירו לנכרי ליום השבת¹³⁵¹, אסור להישראל¹³⁵² או שלוחו¹³⁵³ לישב אצל הנכרי בשעת קבלת המכס, אע"פ שכבר השכירו לו ואין להישראל שום עסק בו, מכל מקום כשהוא יושב אצלו הרי הוא נראה כעושה בשבילו ולצרכו ואסור מפני מראית העין¹³⁵⁴ (שוע"ר רמד, יז).

הערות

1350. נתבארו דיניו לעיל פ"א ס"י, וש"נ.
1351. שמותר, כדלעיל פי"א ס"ט, ופט"ז ס"ה וסי"א.
1352. מרדכי סי' רמז (אבל לישב אצל הגוי המקבל מכס אסור). רמ"א סי' רמד ס"ו.
1353. ט"ז סי' רמד ס"ק ז.
1354. מ"א שם ס"ק כ (שלא יאמר לצרכו הוא עושה). ואם יש בזה הפסד מרובה, יתבאר לקמן פמ"א ס"א-ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.