אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כו. כשספק אם נעשה לצורך ישראל</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

במקור חיפוש חדש

ספק אם ליקטן בשביל ישראל⁹⁵⁰, או שידוע שליקטן בשביל ישראל ואין ידוע אם נלקטו היום או לאו⁹⁵¹, אסורות בו ביום⁹⁵² וגם לערב בכדי שיעשו⁹⁵³. ואע"פ שהוא ספק דברי סופרים אין הולכין בו להקל הואיל והוא דבר שיש לו מתירין⁹⁵⁴ (שוע"ר שכה, י), דהיינו אחר שימתין בכדי שיעשו, לפיכך אין אומרים כאן ספק דברי סופרים להקל (שוע"ר תקטו, ג).

הערות

950. שאז אסור בו ביום משום מוקצה ודאי (דאפילו אם ליקטן לצורך נכרי אסור משום פירות שנשרו ומחוסר צידה, כמבואר בשוע"ר סי' שכה ס"ח), ולערב בכדי שיעשו הוי ספק איסור הנאה ממלאכת הנכרי לצורך ישראל.
951. שאז גם בו ביום הוי ספק איסור מוקצה וספק איסור הנאה ממלאכת הנכרי לצורך ישראל.
952. ספר התרומה סי' רמט, וסמ"ג ל"ת סה (כ, ב), וסמ"ק סי' רפא, והגהות מיימוניות פ"ו (קושטא) ה"ז, מברייתא ביצה כד, סוע"א (ספק מוכן רבן גמליאל מתיר ורבי יהושע אוסר. אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע). טור ושו"ע סי' שכה ס"ז. והטעם שספק מוכן אסור, ואפילו ביו"ט שני, מבואר בשוע"ר סי' תקטו ס"ד.
953. משנה קנא, א (נכרי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אא"כ בא ממקום קרוב), כשמואל שם (חיישינן שמא חוץ לחומה לנו), לפירוש הרי"ף שם (סד, ב: כלומר, אע"ג דחזינן להו דעיילי בצפרא לא אמרינן אי לאו דעיילי מאתר קריבא לא הוו עיילי בצפרא, אלא אמרינן הני מאתרא רחיקא אתו, והאי דאתו בצפרא, בליליא אזלי עד דמטו לחומה וביתו התם וקא עיילי השתא, ומאי אא"כ באו ממקום קרוב, ה"ק לא יספוד בהן ישראל אלא ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב. והלכה כשמואל). וכן דעת הגאונים ורמב"ם פ"ו ה"ו. הובאו במ"מ הל' יו"ט פ"ב סוף ה"י. דעה א' בשו"ע סי' שכה ס"ז (אסורים בו ביום ולערב בכדי שיעשו). וראה גם לקמן ס"ו.
954. רב אשי ביצה ד, א (שזהו הטעם שספק פירות הנושרים אסור). מלחמות להרמב"ן (סה, ב) בסופו (שזהו גם הטעם שמספק צריך להמתין בערב בכדי שיעשו). מ"א סי' תצז סק"ג. ט"ז סי' תקטו סקי"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.