אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>הנאה וריוח ממלאכת הנכרי</h2><h3>כא. איסור הנאה מהמלאכה ביו"ט שני</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

במקור חיפוש חדש

לפי סברא ראשונה שהובאה לעיל⁷⁴⁸, שחששו חכמים שיאמר לו לעשות המלאכה בשבת או ביום טוב, אם הביא לו ביום טוב ראשון צריכים הוא ואנשי ביתו להמתין במוצאי יום טוב שני⁷⁴⁹ בכדי שיעשו, אף אם הוא יום טוב שני של גלויות⁷⁵⁰. ואע"פ שממה נפשך אחד מהם הוא חול⁷⁵¹, מכל מקום כיון שעכשיו אסרו לנו חכמים לעשות מלאכה בשני הימים, אם נתיר לו ביום טוב שני במה שהובא בשבילו ביום טוב ראשון, יש לחוש שמא יאמר להנכרי שיביא לו ביום טוב ראשון, כדי שימהר אכילתו בליל מוצאי יום טוב שני⁷⁵² (שוע"ר תקטו, א).

הערות

748. פי"ט ס"א ופ"כ ס"א.
749. רש"י ביצה כד, ב ד"ה ולערב, בשם רבי יצחק הלוי (שהוא אוסר עד ליל מוצאי יו"ט שני כו' בכדי שיעשו בלילה הראויה לעשיה), ובה"ג (ראה בה"ג הל' יו"ט לו, א). ר"י בתוס' שם ד"ה ולערב. רא"ש שם פ"ג סי' ב. טור סי' תקטו בשם ר"ת, ורמ"א שם בשם ויש מחמירין.
750. ומכ"ש כשחל בשבת, או ביו"ט שני של ר"ה, כדלקמן ס"ח-י.
751. קושית רש"י שם על סברה זו. שהרי מטעם זה ביצה שנולדה בראשון מותרת בשני, כמבואר בשוע"ר תקיג, ח. ונלקט או ניצוד בראשון (לצורך נכרי) מותר בשני, כמבואר בשוע"ר תקטו, ו.
752. ר"י בתוס' שם (ומזה הטעם אסורים עד מוצאי יו"ט האחרון בכדי שיעשו, דאי אמרת דמותרין במוצאי יו"ט ראשון, חיישיבן שמא יאמר לנכרי ביו"ט ראשון לך והביא כדי לאכול מהן בשני). רא"ש שם. לבוש שם ס"א. מ"א שם ס"ק ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.