אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>קבלנות ושכירות</h2><h3>טו. קבלנות שלא קצץ</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

כבר נתבאר לעיל⁵²⁵, שמותר ליתן לנכרי בקבלנות אפילו בערב שבת סמוך לחשכה, אעפ"י שיודע שהנכרי יעשה בשבת. במה דברים אמורים כשקוצץ לו דמים בשכר מלאכתו⁵²⁶, שאז הוא טורח לעצמו כדי לקבל שכרו ואינו נראה כעושה שליחותו של הישראל. או שעושה בטובת הנאה דהיינו שעושה בחנם בשביל טובת הנאה שקבל כבר מהישראל, שדינו כאלו קצץ לו שכר⁵²⁷, אבל אם אין הנכרי חפץ לעשות בחנם⁵²⁸ אלא מצפה הוא לתשלום שכר, אבל אין דעתו סמוכה עליו בודאי שלא קצץ לו הישראל שכר, ונמצא שהוא טורח בספק בשביל הישראל ונראה כעושה שליחותו. לפיכך לא יתן לו אלא אם כן שיכול לגומרה קודם השבת⁵²⁹ (שוע"ר רנב, ו).

הערות

525. פרק יג ס"ב.
526. ברייתא יט, א (אין משלחין אגרות ביד נכרי ערב שבת אא"כ קוצץ לו דמים). תוס' שם ד"ה אא"כ (מתניתין נמי דנותנים כלים לכובס ועורות לעבדן איירי נמי בקוצץ). רמב"ם פ"ו הי"ב (פוסק אדם עם הגוי על המלאכה וקוצץ דמים). רא"ש פ"א סי' לו. טור ושו”ע סי' רנב ס"ב.
527. בא' מב' האופנים דלקמן ס"י. וראה גם לקמן פל"ב ס"ב.
528. מ"א סי' רנב ס"ק ז.
529. כדלקמן ס"ה לענין אגרת, וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.