<h4>א</h4>

במקור חיפוש חדש

אסור ליתן בשבת שום דבר לעשות בו מלאכה אפילו בקבלנות⁵⁰¹ ואפילו קצץ עמו מערב שבת⁵⁰² (שוע"ר רמו, ה).

הערות

501. ראה לעיל פ"ב ס"ו, שהוא משום ממצוא חפצך.
502. ס' התרומה סי' רכב (אסור לומר מע"ש לתקנן בשבת אפילו קבולת). סמ"ג ל"ת סה (יט, ג). רא"ש פ"א סוס"י לו (אפילו אם אמר לו מערב שבת עשה זה בשבת). שו"ע סי' רמז ס"א (ובלבד שלא יאמר לו שילך בשבת). וראה גם לעיל פי"ג ס"ה. ואף שבערב שבת לא שייך לכאורה לאסור מטעם ממצוא חפצך. וראה לעיל פ"ד סי"ב, שכשהנכרי עושה מלאכת עצמו בחפצי הישראל, אפשר דאין איסור זה אלא כשאומר לו כן בשבת עצמו, אבל קודם השבת אין איסור. ולקמן ס"ה יתבאר, שאפשר כאן אסור אף מטעם שליחות, וזה אסור אפילו כשאמר לו קודם השבת, כדלעיל פ"א ס"כ (שאיסור זה נולד בשעת עשיית מלאכה שעושה בשבילו שנעשית ידו כידו, ולא בשעת האמירה).

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.