אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>במקום מצוה וחולי</h2><h3>יב. במקום שהוא בהול על ממונו</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום והיו עמו מעות ויש עמו נכרי, יתננו לנכרי⁴²⁸ להוליכו לו בשבת⁴²⁹ עד מקום שביתתו שהוא תוך התחום⁴³⁰ ממקום שקדש עליו היום, ולמוצאי שבת לוקחו ממנו. ואע"פ שלא נתן לו שכר על זה⁴³¹, שנמצא טורח בשביל ישראל⁴³², ואע"פ שנתן לו משחשכה⁴³³, הרי זה מותר, מפני שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו⁴³⁴ ואם לא נתיר לו טלטול המעות והולכה על ידי נכרי שאין איסורן אלא מדברי סופרים יבוא להוליכו בעצמו ויעבור על איסור של תורה⁴³⁵ (שוע"ר רסו, א).

הערות

428. משנה קנג, א (מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי). רמב"ם פ"ו הכ"ב. טור ושו"ע סי' רסו ס"א.
429. רמב"ם שם. שו"ע שם.
430. משמעות רמ"א שם ס"ב.
431. רמב"ם שם. שו"ע שם.
432. לבוש ס"א.
433. רמב"ם שם. רא"ש רפכ"ד. טור ושו"ע שם. והיינו אף שאז מטלטל בעצמו מוקצה בשבת.
434. גמרא שם. ט"ז סק"א. מ"א סק"ג.
435. משמעות הגמ' שם. רמב"ם שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.