אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ה. לגרום לנכרי להוציא חוץ לתחום</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

אסור להשאיל כלים לנכרי בשבת אם ידוע לו שהנכרי יוליכנו היום חוץ לתחום, לפי שחפציו של ישראל שהיו ברשותו בבין השמשות קנו אצלו שביתה בשביתתו¹³⁶, דהיינו אלפים אמה לכל רוח ולא יותר. ואף שאין אדם מוזהר על תחום כליו¹³⁷, כמו שאינו מצווה על שביתת כליו¹³⁸, מכל מקום כיון שקנו שביתה אצלו ואין להם אלא אלפים אמה אסור לו לגרום להם בידים שיובאו חוץ לתחום על ידי שמוסרו ביד נכרי. אבל מותר להראותם לו ולומר לו שיטלם מעצמו, כיון שאינו מוסרם לו בידים¹³⁹. ויש מתירין¹⁴⁰ אפילו למסור לו בידים, כיון שהנכרי הוא המוציאן חוץ לתחום מדעתו לצורך עצמו, והישראל אינו אלא גורם בעלמא, וכן עיקר (שוע"ר רמו, ה).

הערות

136. כמבואר בשוע"ר שצז, ג.
137. ואם היה מוזהר על זה היה אסור להשאילו לנכרי, כמו שאסור להשאיל בהמתו לנכרי לעשות בו מלאכה, מפני שהנכרי עושה בה גם בשבת ואדם מצווה על שביתת בהמתו, כמבואר בשוע"ר רמו, ז.
138. כמבואר בשוע"ר רנב, א.
139. שו"ת מהר"ם אלאשקר סי' מא-ב. הובא במ"א סי' שה ס"ק יח. ט"ז סי' תמד ס"ק ה (אלא דצריך שלא יוציאנו חוץ לתחום).
140. הגהות מרדכי קדושין סי' תקסה (לענין בהמה דלקמן ס"ג: נראה דשרי אפילו בשבת עצמו למוסרה לרועה עובד כוכבים). אגודה פ"ד סי' פ (מכאן נראה לר"י, מקומות שרועות הבהמות חוץ לתחום יכולין למסור הפרות לרועה). רמ"א סוס"י שה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.