אוצר החסידים הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h2>אמירה לנכרי</h2><h3>ג. איסור לרמוז לנכרי</h3><h4>א</h4>

<h4>א</h4>

כל דבר שאסור לומר לנכרי לעשותו בשבת אסור אפילו לרמוז לו לעשותו⁸⁰. והוא הדין שאסור לומר לו איזה ציווי לעשות דבר המותר בענין שיבין מתוך כך שיעשה מלאכה בשבת⁸¹, כגון לומר לנכרי שיקנח חוטמו כדי שיבין שיסיר הפחם שבראש הנר⁸², שהרי זה כמצווהו להסיר הפחם אלא שהוא ברמז⁸³ (שוע"ר שז, ז). ולכן אם כבו נרות ביום הכיפורים אין לרמז לנכרי שיחזור להדליקן⁸⁴ (שוע"ר תרי, ו).

הערות

80. אור זרוע הל' שבת סי' פד אות כה. רמ"א סי' שז סכ"ב.
81. פסקי רקאנטי סי' צט. מ"א שם ס"ק לא.
82. מ"א שם.
83. ואם אומר כל המכבה אינו מפסיד, ראה לקמן פל"א, שהתירו רק בדליקה, ויש מתירים גם במקום הפסד. וטעם האיסור בזה ובזה ראה מה שנתבאר בהערות ובאורים תתקיד ע' 55 ואילך. תתקטז ע' 64 ואילך. ואם אומר לנכרי לומר לנכרי אחר לעשות לו מלאכה בשבת, ראה משנה ברורה (סי' שז ס"ק כד). אמירה לנכרי פ"ב.
84. כדלקמן פ"ו ס"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.