<h3>תשכ"ט - חתונת מ"מ (מני) ופייגל שי' וולף</h3>

הזמן עובר כצל!

והנה, גם בתנו פייגל תחי' התבגרה והגיעה לעונת 'בתולה נישאת'.

[אף שבני גרשון שי' איז עלטער אבער א בחור קען ווארטן, ובפרט אז ער האט גיהאלטן אין מיטן לערנען (וי"א שבהתמדה).]

הצעת השידוך של פייגל תחי'

חתננו הר"ר בנימין שי' קליין — אחרי שובו מאוסטרליא — נעשה למזכירו של הרבי שליט"א והי' יושב במשרד 'המרכז'.

הבחור הת' מנחם מענדל (הנק' מני) וולף למד אז בישיבה ב-770.

אביו הר"ר אפרים, להיותו מנהל מוסדות חב"ד באה"ק, הי' בא עם זוגתו פעם בשנה (לי"ט כסלו) לארה"ב, והיו נכנסים — שניהם — לרבי ליחידות.

הרבנית וולף התבטאה פעם שרצונה כי בנה מני יתחתן עם נערה מאה"ק — לא אמריקאית.

והנה הפעם, כשהרב וולף וזוגתו עמדו במשרד ה'מרכז' וחיכו לתור שלהם להכנס ליחידות לרבי, הציע להם חתני ר' בנימין את גיסתו — בתנו פייגל תחי' — לשידוך לבנם מני שיחי'.

הרב והרבנית וולף נכנסו להיכל היחידות ובעת עמדם אצל הרבי, הנה בתוך הדברים העיר להם הרבי בזה"ל: "הי' לכם לחשוב אודות שידוך בעד בנכם מני שי'".

ותאמר הרבנית וולף, שלפני כניסתם ליחידות הציע להם ר' בנימין את גיסתו.

ויאמר הרבי: "פארוואס טאקע ניט?"

רגילים היו הוולף'ס שלפני חזרתם לאה"ק היו נכנסים שנית לרבי ליחידות.

והנה הפעם, בעת הפרדם, אמר להם הרבי: "נו, איז וואס? ווילט איר ניט טראכטן וועגן מיין הצעה?"

פארשטייט זיך — מאליו — אז דעם רבינ'ס הצעה איז שוין נתקבל גיווארן!

ולתקופת השנה, ביום ט"ו כסלו ה'תש"ל,

חגנו למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת

את החתונה של בתנו פייגל עם מנחם מענדל — מני שי'

באולם מנורה, בבארא—פארק.

*

(וכמדומני אז די מחותנת'טע האט גיבראכט דעם רבי'ן א מתנה פאר שדכנות.)

*

הזוג הצעיר גר אחר החתונה מספר חדשים בברוקלין ואח"כ הם נסעו לארצנו הקדושה והתיישבו בנחלת הר חב"ד.

* * *