<h3>תשכ"ה - סידור והדפסת 'המשך תרס"ו' בפעם הראשונה </h3>

בערב של ב' ניסן תשכ"ה אחר תפלת ערבית, צלצל אלי הרב חדקוב ע"ה ואמר שהרבי שליט"א בבואו (היום) מהאהל ציווה עליו לטלפן לי ולמסור:

"עוד בערב זה יתחילו לסדר (זעצן) את ההמשך 'יו"ט של רה"ש — תרס"ו'. וישתדלו להשיג כתב-יד היותר מוגה מההמשך".

אצל בני גרשון (שהי' עוד תלמיד בישיבה) הי' המשך רס"ו מימיוגרף, ולקחתיו ממנו.

צלצלתי להרה"ח ר' ברוך שלו' ז"ל שוויי שהי' אז זעצער בבית הדפוס ומסרתי לו את הכת"י של ההמשך, ויסע לביה"ד ועוד באותו לילה התחיל לסדרו — כרצון כ"ק הרבי שליט"א.

(השתדלתי להשיג כת"י היותר מוגה. אמרו שאצל הרה"ח ר"א סימפסאן ז"ל יש רס"ו עוד מימי ליובאוויטש — אך העליתי חרס.)

האיצו בנו לסדר במהירות — והמשכנו.

במוצאי אחרון ש"פ בעת חלוקת כוס של ברכה, נתן לי הרבי שליט"א בקבוק יין באמרו: "זהו בעד הס"ו".

אולם אחרי שבועות מספר, טלפן לנו הר' חדקוב לאמר: " לא לסדר הלאה!" כלומר — להפסיק! מדוע? למה פתאום להפסיק אחרי שהאיצו בנו לסדר — אין אומר!

(לאחר זמן נודע לנו כי אחד מאנ"ש בא"י הדפיס ע"י מימיוגרף מספר גדול של טפסים של ההמשך. וכאשר שמע ש'קה"ת' מוציא לאור את ההמשך בדפוס באותיות מרובעות, ואז מיהו זה שיקנה אצלו הספרים ויהי' לו הפסד מרובה , כתב על כך לרבי שליט"א — שמענו שזו היתה סיבת ההפסק.)

אולם הרה"ח רמ"ל ז"ל ראדשטיין, מזכירו של הרבי (הי' עוד גם מזכירו של הרבי נ"ע בפולין) — ושהי' גם ידידי — אמר לי לא להתחשב עם הציווי להפסיק, באמרו: "זעצט ווייטער!"

(מסתמא ידע רמ"ל 'סבת' ההפסק. .. ולכן אמר לנו להמשיך.)

במשך הזמן הי' לנו — פעם — מחסור בעבודה וסדרנו עוד כחמישים געליס — עלי הגהה (אבל בעד סידור שלא צוונו אין אנו מקבלים תשלום).

את בקבוק היין שנתן לי הרבי בעד הרס"ו שמתי במקום מוצנע, עד אשר יהיו חדשות.

הזכרתי למע' כי רגיל הייתי להכנס ליחידות — כמו שהי' נהוג אז — ליום ההולדת שלי ביום ער"ח אלול, ופעם בהכנסי ליחידות העליתי את נושא כתבי-היד של ספרים שהתחלנו לסדרם ועומדים ב'אמצע' — אם אפשר לגמור סידורם והדפסתם — ובתוכם הזכרתי גם את ההמשך רס"ו.

ויאמר כ"ק: "וועגן דעם רס"ו, בין איך געבונדן מיטן שווער, אז איך אליין דארף זיך מיט דעם פארנעמען.

"יעצט איז דאך אלול, איז דאך ניט שייך, תשרי — איז דאך אויך ניט שייך, סיידן נאך שמחת תורה," ותוך כדי דיבור חזר, "סיידן נאך שבת בראשית".

כך עבר שבת בראשית של שנה זו, ועוד שנים נוספות, ואין כל חדש (כמובן מפני שהרבי עמוס בעבודה ).

[הערה: לרגל עבודתי בדפוס, הייתי רגיל להכנס לרבי. פעם נכנסתי ועל שולחן הכתיבה היו מונחים הרבה הרבה נירות, והתבטא הרבי (כמדבר לעצמו): "הטל עליהם צרכי ציבור..." (רש"י בהעלותך יא, כח) ע"כ ויותר לא אמר.]

ובשנים הבאות כשהייתי נכנס ליום ההולדת כבר לא הזכרתי את זה עוד (כי לא רציתי מאכן ענג דעם רבי'ן).

אבל בערב ר"ח אלול תש"ל כשנכנסתי ליחידות שאלני הרבי בעצמו:

"וואס טוט זיך מיטן ס"ו? וואו האלט דאס?"

ועניתי: "הלא ציוו לנו להפסיק — והפסקנו, אבל הרב ראדשטיין ז"ל (זה הי' כבר לאחר פטירתו) יעץ לנו להמשיך לסדר, וסדרנו אז עוד כחמישים געליס". ויקרא הרבי בקול: "תבוא עליו ברכה!"

אכן, בפעם הזו סיימנו הסידור וההדפסה בשלימות.

*

כאשר קבלתי (בתחלת תשל"א) מהכורך מספר מסוים של ספרים מכורכים, הוצאתי — מהמקום המוצנע — את בקבוק היין שנתן לי הרבי שליט"א באחרון ש"פ תשכ"ה בשביל הס"ו, ונתתי לכל העוסקים במלאכה שהשתתפו בסידור וההדפסה לאמר "לחיים" מהיין, וכן גם נתתי לכל אחד מהם ספר מכורך 'המשך תרס"ו'.

הודעתי לרבי שליט"א את שמות כל אלה שהשתתפו בעבודת הסידור וההדפסה.

ובערב צלצל אלי הרב חדקוב ומסר לי את מענה הרבי שליט"א:

"... וגדול זכותם במאד,

ויעמד להם בזה ובבא, אזכיר עה"צ."

* * *

פעם בערב ר"ה אחרי אמירת הסליחות, מסר הרבי שליט"א הוראה עבורי, לסדר (אופזעצן) עוד היום:

א) מספר שורות מ'צוואת הריב"ש',

ב) מספר שורות מ'אור תורה' של המגיד,

(אם אמר גם — מתורת אדמוה"ז — לא אזכור בוודאות),

ולהביא לרבי פרופס מהנסדר, כי צריך לקחת את זה עמו בהשתטחו היום (בערה"ש) על הציון.

לקחתי את הספרים הנ"ל ונסעתי מיד לבית הדפוס והדלקתי את היורה של עופרת שבמכונה (כי צריך שיעור שעה ויותר להרתיח את העופרת) וסדרתי את מה שבקש הרבי ומסרתי את הפרופס מהנסדר.

*