<h3>יחידות, קריה"ת ותפלה </h3>

נהוג הי' באותן השנים שליום הולדת היו נכנסים לרבי לברכה.

יום הולדת שלי הוא כ"ט מנ"א — ער"ח אלול. כשנכנסתי ליחידות בער"ח אלול תשכ"ב אמר לי הרבי שליט"א, היות ששנה זו היא שנת הק"ן להסתלקות אדמו"ר הזקן, שיתנו לו רשימה מאותם כתבי—היד שנסדרו בביה"ד (ולא נדפסו עוד) ורצונו שייצאו לאור עוד בשנה זו — וכל המרבה ה"ז משובח!

וכאשר התחלתי לצאת מהיכל קדשו, עכבני ואמר:

"וואס איז גיווארן מיט דעם וואס איר האט אמאל גילערנט די בחורים קריאה?" (מה נהיה עם זה שלימדתם פעם את הבחורים קריאה?)

[הערה: כמה שנים לפני זה, סדר הרב מענטליק ז"ל שאלמד את הבחורים דקדוק קרה"ת. ופעם בשבוע — בערב — הייתי מרצה לפניהם שיעור בדקדוק הנוגע לקריאת התורה.

הבחור (אז) מרדכי קלמנסן הי' מכין 'סטענסלס מימיוגראף' מהשיעורים שעלי הי' להרצות. והרבה בחורים היו משתתפים בשיעורים.

מספר יונגעלייט בקשו ממני לסדר אותם השיעורים המפוזרים ולהביאם לפונדק אחד.

ובשנה שעברה (תשנ"ג) סדרתי והדפסתי קונטרס 'קיצור כללי דקדוק השייכים לקריאת התורה', עם פתיחה מענינת. ע"כ ההערה.]

והמשיך הרבי שליט"א: ווער האט דאס איינגיארדענט? וויפל (בחורים) האבן זיך משתתף גיווען? ווער איז געבליבן דערביי? פאר וואס איז מען דאס ניט ממשיך אויף להבא? (מי אירגן זאת? כמה היו משתתפים, מי נשאר בזה ומדוע אין ממשיכים בזה?)

והמשיך: אזוי ווי יעצט איז דאך חדשי אלול-תשרי איז דאך שווער דאס צו איינארדענען, אבער לתחילת זמן הלימודים הבא זאל מען דאס ממשיך זיין! (והמשיך: מכיון שעכשיו חדשי אלול-תשרי לכן קשה לארגן את זה עכשיו, אבל בתחילת זמן הלימודים הבא שימשיכו זאת.)

והמשיך עוד: און אזוי ווי היינט איז אייער יום הולדת, זייט דאס מקשר מיטן יום הולדת און גיט דאס גלייך איבער, איר קענט דאס זאגן משמי! (ומכיון שהיום הוא יום הולדתכם תקשרו זאת עם יום ההולדת, ותמסרו זאת מיד, ואתם יכולים לומר זאת משמי!)

(כמובן שמסרתי זה להרב מענטליק ע"ה וסדר עוד הפעם את השיעורים.)

כאשר כלה לדבר מזה והתחלתי לצאת, המשיך עוד:

און פאר וואס זאלן די בחורים ניט קענען דאוונען פארן עמוד, היינט איז דאך א סדר אז בחורים גייען צום עמוד, איז פאר וואס זאלן זיי ניט קענען? איך מיין ניט "והכהנים" (עבודת מוסף של יוכ"פ) אבער א וואכעדיגע מנחה! גיט דאס איבער משמי!

(ומדוע שהבחורים לא יוכלו להתפלל לפני העמוד, היום הרי הסדר שהם נגשים לעמוד, איני מתכוין ל"והכהנים", אבל מנחה רגילה! מסרו זאת בשמי!)

כמובן, שמסרתי כאשר צוויתי.

ובדבר רשימת הספרים שהרבי ביקש, מסרתי שנסדר אצלנו: א) צוואת הריב"ש, ב) מאמרי אדמוה"ז, ג) שמח תשמח, ד) סה"ש תש"א, ה) ספר הזכרונות, ו) חידושי לאוואוט, ז) בית רבי, ח) שערי יהודא (עבער ז"ל).

* * *

כמו שהזכרתי לעיל, רגיל הייתי — כמו כל אנ"ש — להכנס ליחידות ביום-הולדת שלי ערב ר"ח אלול, שנה שנה.

והנה, בשנים האחרונות בעת שכבר הפסיקו להכנס, אירע פעם שהיתה לנו במשפחה איזו שמחה שבשבילה נכנסנו ליחידות בסמיכות לערב ר"ח אלול. בעת שחכיתי במזכירות לתורי, שאלתי את המזכירים: בעמדי לפני הרבי, האם להזכיר אודות יום ההולדת שלי? ויענו בשלילה.

כשנכנסנו ליחידות והגשתי הפדיון, שאלני הרבי מדוע אינני מזכיר כלום אודות יום ההולדת?

ועניתיו, כי המזכירים ציוו עלי שלא להזכיר את זה!

ויען הרבי: "זיי (המזכירים) דארפן טאקע. .. אבער, אבי איך געדיינק!"

* * *

ומענין לענין...

פעם, אחר חג הסוכות נכנסתי לרגל עבודתי להיכל הרבי, ויתן לי בד הדסים באמרו שזהו "מהלולב של הרבי נ"ע".

ושאלתי: "ומה עלי לעשות עם זה?"

ויען: "לשים את זה בקופסא של בשמים להבדלה של מוצאי ש"ק".

* * *

כמו שהזכרתי, הייתי רגיל להכנס לרבי לרגל עבודתי בעניני הדפוס. ופעם בדברי עם הרבי שליט"א, קרא לי בתואר 'רב' או 'רביי' (בלע"ז).

ואמרתי לרבי: "הלא איני רב!"

ויען: "יעדער יונגערמאן האט דא אין אמעריקע די זעלבע אחריות וואס עס האט גיהאט אין דער היים א רב!"

(כלומר, לא שררות אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם ! — הוריות י:)