<h3>ה'תשט"ו - רכישת הבית שלי </h3>

שכונת קראון הייטס היתה אז מיושבת (כמעט) רק מיהודים, רובם ככולם שומרי תורה ומצוות. הרבי'לעך הפכו את בתיהם לבתי תפלה, והחסידים מהחצרות השונות רצו להיות כל אחד סביב דגל הרבי שלו, קנו בתים בקראון הייטס — והשכונה פרחה!

בחג הסוכות לא הי' בית שלא היתה סוכה ליד הבית. במכונית שהיתה לי אז, הסתובבתי ברחובות למצא את הבית המתאים.

הבית שנתתי עיני בו ושהוכשר בעיני (ושקניתיו בסוף) הי' ברחוב פרעזידענט — בשכנות לבית-כנסת (של הרב ב"צ פרענקל ע"ה) עם מקווה טהרה.

בקצה הרחוב — פארק עירוני שהיהודים היו מבלים בו את יום השבת קודש אחרי אכילת הטשאלנט.

רחוב יוטיקא הסמוך היה מלא חנויות יהודיות כשרות.

תחבורה מצויינת — קרוב לתחנת הסאבוויי, כמו"כ אוטובוסים לקווים שונים. האוטובוס שנוסע לדפוס שלי הוא ישיר מדלת לדלת.

ומה גם שמספר הבית הוא 1717, כלומר, הוכפל בו "כי טוב" [כמאחז"ל בית, תינוק ואשה אעפ"י כו' יש סימן — טוב (חולין צ) ובפרט ב' פעמים טוב].

הסך-הכל — כי הכל מצויין.

שאלתי את הרבי שליט"א והוא נתן הסכמתו לקנות.

*

(כמו שהזכרתי לעיל כי היינו מסדרים — באיסט פלעטבוש — מסיבות מלוה-מלכה פרטיות, ובמוצש"ק א' כשנסעתי עם הרב בוקיעט שי' ממלוה — מלכה במכונית שלי וספרתי לו שנתתי דעפאזיט (דמי קדימה) לקנית בית בק.ה. — איז אזוי ווי איך האב עם אפגיגאסן מיט קאלטע וואסער!)

ובע"ה למזל-טוב בערב פורים תשט"ו נכנסנו בשעה טובה לבית שלנו.

בית—הכנסת של הרב פרענקל הנ"ל הי' מלא עד אפס מקום, רובם פוילישע אידן יודעי ספר ות"ח. ביניהם הי' אחד המיוחד הר"ר מרדכי ליכטנשטיין ז"ל — תלמיד חכם מובהק, הי' מגיד שיעור בש"ס בכל יום בביהכ"נ, הי' בעל עסק וגם עשיר. ובכן — הי' אצלו תורה וגדולה במקום אחד. הי' ידיד ליובאוויטש — הוא ביקר עוד אצל הרבי נ"ע בהיותו בפעם הראשונה (תר"ץ) באמריקה, ומרגלא הי' בפומי' כי אם הי' נשאר אז הרבי הקודם באמריקה "וואלט אמריקה אנדערש אויסגעזעהן". הי' רגיל לבוא להתוועדויות של הרבי שליט"א.

ובהיותו עשיר, הנה היו דבריו נשמעין — ולכן בעזרתו של ר"מ הנ"ל סדרתי לימוד תניא בכל יום ראשון בשבוע בין מנחה למעריב. וכאשר ר' מרדכי ליכטנשטיין הי' קורא למישהו להשתתף בשיעור תניא, לא הי' מי שיסרב.

בכלל היו כל המתפללים אוהדי ליובאוויטש, ובכל יומא דפגרא כמו י"ט כסלו, יו"ד שבט, י"ב תמוז, הייתי מסדר התוועדות בביהכ"נ עם הרבה משתתפים.

אפילו שני חתני דבי נשיאה של הרב פרענקל — ה"ה הרב שלמה'לע לייפער, תלמיד ישיבת לייקוואוד, וחתנו השני נכד המונקאטשער, הרב ר' יעקב ראבינאוויץ שי' — בקשו ממני ללמד אתם ס' התניא. בתחילה חשבתי כי זהו בבחי' 'דברים בעלמא'... אך כאשר נוכחתי 'אז זיי מיינען ערנסט' (ברצינות) — סדרתי ללמד אתם תניא בכל מוצאי ש"ק. השיעור הי' ב'קאבינעט' של הרב פרענקל ע"ה, ואחד מהם נהג — אפילו — לרשום ענינים על גליון ספר התניא שלו.

*