<h3>דודנו ר' זוסיא פז ע"ה</h3>

הרב ר"מ לעווערטאוו שי' שהינו יליד מאסקווע כתב בשבועון "כפר — חב"ד" (ט""ז אד"א תשנ"ב) זכרונות אודות אביו הרה"ח המפורסם ר' דובער קאבעלאקער הי"ד, והקדיש עמוד אודות דודנו ר' זוסיא ע"ה:

השמש ר' זושא

ר' זושא פז, שמש ביהכנ"ס מארינה-רושצ'ה, הוא דמות מיוחדת במינה, אגדה מהלכת.

כל לילה, אחר תפלת ערבית, היה 'מגרש' (כביכול) את כל המתפללים שהתעכבו בבית-הכנסת. "צריך לנעול את המקום", היה קורא בקול, "הבית-הכנסת אינו בית-מלון לחסרי בית"...

לאחר שכל המתפללים 'גורשו', הגיע סימון, השוער הגוי (שהתמנה מטעם השלטונות) ולאחר שנעל את הדלתות היה הולך לביתו. כשר' זושא היה בטוח שהגוי באמת פנה לדרכו, היה פותח בחשאי דלת צדדית, וכל ה'מגורשים' חסרי הבית היו חוזרים בזה אחר זה ולנים בבית-הכנסת.

לפנות בוקר היה ר' זושא חוזר ומגיע, דואג שכולם יעזבו את המקום מבלי להשאיר עקבות ונועל את בית-הכנסת מחדש. כשסימון הגוי הופיע, היה מוצא תמיד מקום נעול וריק, כפי שעזבו אמש, והיה בטוח שאיש לא נכנס אליו כל הלילה...

בעת המלחמה הצליח ר' זושא לעזוב את מאסקווע והגיע עד סמרקנד, כאן שימש כ'שמש' בביהכנ"ס שברחוב חודשזום. אולם ר' זושא לא הסתפק בתפקיד השמש, שהצריך את נוכחותו בבית-הכנסת רק בשעות הבוקר והערב. בשעות היום הפנויות אירגן בבית-הכנסת 'חדר' ולקח לו עוזר למלמדות (באהעלפער).

היה לו כשרון טבעי להוראה ואהבת ילדים, והיה זה ממש תענוג לראות איך ר' זושא הזקן לומד עם הילדים הרכים, 'צאן מרעיתו', אל"ף-בי"ת, סידור והתחלת חומש. הוא דגל בשיטה של "מה אני בחינם אף אתה בחינם", וסירב לקבל כל תשלום עבור לימודו.

לאחר המלחמה שב למאסקווע ועזר בסתר לכל נצרך. אף אחד לא ידע מהיכן השיג את הכסף ומידי מי קיבל מצרכים — אך תמיד היה לו מה לתת ותמיד ידע למי לתת. לאחר שאבא נאסר בשלהי שנת תש"ז ואמא ואחותנו נשארו לבד אובדות-עצות (אני ואחי הצלחנו לצאת באחד ה'עשעלאנים'), הופיע אצלן פתאום ר' זושא ועזר להן רבות. הן לא פרסמו את מצוקתן, אך הוא ידע ובא, והקל עליהן בימים הקשים ביותר...

*

לבתו של ר' זושא שדרה בסביבות מאסקווע היתה פרה חולבת, והיתה מביאה בכל בוקר לביהכ"נ מארינה-רושצ'ה כד גדול של חלב ישראל, ואביה ר"ז הי' נותן חלב לכל דכפין ולכל דצריך (ולאו דוקא בתשלומין). כמו"כ הי' מלוה מעות לכל נצרך וכל מעשהו בלי פרסום.

נפטר במאסקווע ונקבר במאלאחאווקע.

*

נכדי הררלוי"צ הלוי קליין שי' ביקר במאסקווע והביא לי צילום מהמצבה שלו וזהו: פ"נ איש נכבד ר' יקותיאל זוסמאן בר משה לייב ע"ה. נפ' ב' חשון תשי"ד תנצב"ה.

גם אשתו שיינא בת ר' מרדכי — נפטרה כ"ח תמוז תשכ"א — נקברה שמה במאלאחאווקע.

* * *

באביב תשי"ב התחתן שותפי ר' צבי גאנזבורג במונטריאל עם בתו של הרה"ח ר' ישעי' דענבערג משצעדרין. (השדכן הי' מו"ר הרה"ח בנימינסאן שהי' לפנים רב גם בשצעדרין.)

הוא נשאר לדור עם רעייתו במונטריאל, כי אשה א' עשירה, קרובת משפחת דענבערג, הבטיחה להערשל 'גאלדענע גליקן' (שלא התקיימו מעולם) במונטריאל.

ולכן עזב את ביה"ד אף שמאד מאד לא הייתי שבע רצון מזה — כי נשארתי לבדי ועלי לחפש שותף אחר.

כל מה שהשתכר הערשל במשך השותפות — האב איך עם אלץ אויסגיצאלט. וברוך השם שנשארנו ידידים נאמנים עד היום.

* * *