<h3>התייסדות דפוס 'עזרא' ו'בלשן'</h3>

באותה תקופה (שלהי תש"י לערך) בא לידי פועל קניית מכונת הלינאטיפ — כפי שהורה לי הרבי נ"ע.

ועוד לפני זה שכרתי חנות עבור בית-הדפוס שיהיה לי מקום להכניס את הלינאטיפ [כמו שפירש"י עה"פ פסל לך כו' ועשית לך ארון עץ (דברים יא, א.)].

שכרתי חנות ב 238 — בעלמאנט עוו. בשכונת איסט ניו יורק והבאתי שמה את הלינאטיפ שקניתי וגם שאר עניני דפוס שרכשתי במשך הזמן שעבדתי אצל שפירא.

וכעבור זמן מה — בכדי להקל עלי שלא אצטרך לסחוב את העמודים הכבדים של עופרת להדפיסם במאנהאטן, ולהתחנן באיזה דפוס שיעשה לי טובה להדפיס — דחוף — את הקונטרס שלי — קניתי גם פרעס של שמונה עמודים.

*

אין אומן בלא כלים (פרי מגדים לאו"ח)

את כל מה שהרווחתי בדפוס וכן בביהכ"נ (שהיה א גוטע שוהל), את הכל (פרט להוצאה היומית ההכרחית) השקעתי בדפוס, וקניתי עוד מכונות וכו' להרחבת הדפוס.

התמצאתי בכל סוגי העבודה: סידור, עימוד, פרעס ועוד. ובעת הצורך ושעת הדחק — כשלא הי' פועל לעשות את העבודה — פלעג איך אליין פארקאשערן די ארבל וממלא את החסרון!

להיותי — ב"ה — עוד מנעורי מחונן בחוש טכני, רציתי גם לדעת את פעולת המכונות: ובכן הייתי גם מכונאי, חשמלאי ועוד כו', כי זהו מן הנמנע — במפעל עם מכונות — שלא תארע במשך היום איזו תקלה שצריכים לתקנה על אתר .

וכל מה שידעתי לא הייתי 'מונע בר' — מסרתי ולימדתי לכל אותם שעבדו אצלנו במשך השנים (מי פחות ומי יותר).

ומהם שבזכרוני: ה"ה י. דובראווסקי, מ. חן, פ. העכט, ב. מינץ, ז. ראזענבלום, מ. נעמענאוו — שיחיו ועוד.

גם הרה"ת ב.ש. שוויי ז"ל עבד אצלנו עד ששחל"ח, יהי זכרו ברוך.

כמו'כ עבד אצלנו על הפרעס הר"ר מ.א. גייסינסקי ע" ה.

* * *

באותו פרק לקחתי את הב' צבי גאנזבורג שי' ללמדו סידור לינאטיפ, ואחרי זמן קצר לקחתיו ל'שותף'.

את צבי גאנזבורג הכנסתי לשותף מבלי לבקש ממנו אפילו פרוטה אחת — כי לא הייתי מעוניין ב'מעות', בקשתי רק מי שיעזור לי בעבודתי בהתפתחות הדפוס.

*

שם הדפוס — 'עזרא'

היות שלדפוס צריך שם, כמאמר העולם "די קינד דארף האבן א נאמען"—

אמר לי הרבי שליט"א כיון שברוסטוב הדפיסו את הסידור 'תהילת ה'' (הדק) בזמן המלחמה — כנזכר ב'חנוך לנער' ע' 16 — על שם דפוס 'עזרא', ובכן יהי' שם הדפוס שלנו — 'דפוס עזרא', ועל קונטרס פורים תשי"א מופיע לראשונה השם: 'דפוס עזרא', Ezra Linotype & Printing.

*