<h3>"אידן מאכן מיר ניט ענג!" </h3>

ההתוועדויות דיומא דפגרא י"ט כסלו, פורים וכו' היו תמיד בדיוטא השני' באולם חדר האוכל.

הרבי נ"ע הי' מיסב בראש השולחן לבוש בשטריימל, ומסביב השולחן ישבו חתניו, זקני אנ"ש והמכובדים על כסאות (לא על ספסלים), ושאר אנ"ש שנכנסו היו עומדים מסביב לשולחן (השולחן הי' ארוך ורחב). מסביב למושב הרבי הי' מקום פנוי.

הסדר הי' כי דלת הכניסה היתה פתוחה וכל מי שרצה להיות נוכח בהתוועדות הי' יכול להכנס.

אולם בגלל חולשת הרבי נ"ע, הנה קרוב לזמן התחלת ההתוועדות היו סוגרים דלתות הכניסה בכדי שלא יכנסו הרבה אנשים.

והיו האנשים הבאים מתעכבים ליד דלתות הכניסה מבחוץ (כלומר ליד המדריגות) — אולי יצליחו ויפתחו את הדלת (אבל לא הי' מי שיהין להקיש בדלת) אולם במקרה שהי' בא מי 'מהמכובדים ביותר' (וכשהי' לו 'עוז' לזה) הי' מקיש בדלת, ואז הי' יוצא אחד מאנשי הבית ומכניס את המכובד, אך כשהיו פותחים הדלת, היו נדחקים לפנים גם כמה מהעומדים בחוץ.

בהתוועדות זו שהייתי נוכח בה (כמדומני שהי' זה בי"ט כסלו תש"י — האחרון של הרב"י נ"ע בעלמא דין) הכניסו את המכובד — כמדומני — הרב החסיד ר' ניסן טעלושקין ז"ל, והיות שכל המקומות היו תפוסים כבר, ציוה הרבי שליט"א להביא כסאות (בכדי להעמידם סביב מושב הרבי) והביאו מספר כסאות. אינני זוכר כמה כסאות הביאו, אך מספרם הי' פחות ממה שהי' רצון הרבי (מפני שלא רצו להעמיס מסביב למושב הרבי) ואמר הרבי נ"ע: "וואס אזוי ווינציג? אידן מאכן מיר ניט ענג, איך בין אויסגעהאדעוועט געווארן אויף אידישע שווייס!" (מדוע כל כך קצת? יהודים אינם מצירים לי, גדלתי על זיעה יהודית!)

* * *

ב-770 היו כל התפלות שבכל יום ויום (שבת וחול) למטה בבית המדרש שבקומה הראשונה.

אך בימי החגים היו מסדרים גם מנין בקומה השני' בחדר הנק' דער 'אלטע רעבעצינ'ס חדר', שם עמד החזן וגם קריאת התורה היתה באותו חדר.

הפתח של חדר היחידות (קאבינעט) הי' פתוח והרבי נ"ע הי' יושב ליד שולחן שעמד קרוב לפתח ושומע התפילות.

ביום הכיפורים למנחה, כידוע, הי' הרבי נ"ע עולה למפטיר יונה.

כמדומני שזה הי' ביוה"כ תש"י כשהייתי שמש בביהכ"נ באיסט-פלעטבוש, ולעת המנחה כשהתפניתי ממשימותי בביהכ"נ, הלכתי ל-770 לגמור שמה תפלות יום הכיפורים. בבואי שמה עליתי לקומה השני' — והי' אז עת המנחה — וישאלני הרבי שליט"א (אז הרמ"ש) אם אקרא לפניו קריה"ת של מנחת יוהכ"פ ועניתי, "בוודאי!"

במסדרון לפני הכניסה לחדר האוכל עמד שולחן קטן עליו היו מונחים ספרי הטלפון, ויקחו ספר תורה והניחוהו על שולחן זה. קראתי קריה"ת של מנחת יוה"כ והרבי שליט"א עלה למפטיר יונה.

* * *