<h3>קיץ תש"ט — חורף תש"י</h3>
במשך קיץ תש"ט וכן תחלת חורף תש"י לא היו אצלי שינויים מהותיים.
בבקר ובערב הייתי בביהכ"נ, ולאחר תפלת ערבית עד שעה 10 הייתי מסדר במסדרת שפירא עניני דפוס של קה"ת שהרבי שליט"א הי' נותן לי.
באותו זמן (תש"ט) סדרתי והדפסתי 'מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר מוהרש"ב' (סדרתי מכתי"ק של הרבי שליט"א). כמו"כ סדרתי והדפסתי 'אוה"ת להצ"צ על פרשת שמות' — בקונטרס בפ"ע.
[בפרשת שמות נזכר (בתורה ובפרט בדרושי חסידות) הרבה פעמים תיבת 'לבנה', 'לבנים'. אני סדרתי מ'כת"י מעתיק' (לא מכת"י של הצ"צ) והמעתיק כתב תיבת 'לבינה' באות 'יוד' אחר ה'בית' (שאין זה לפי כללי לשון הקודש).
ובכן, כאשר סדרתי אני את הדרוש, הוצאתי את ה'יוד' וסדרתי תיבת 'לבנה' בלי 'יוד'.
כאשר הבאתי הפרופס (עלי ההגהה) לרבי שליט"א, התבטא בזה"ל: "א 'יוד' איז א גוטע זאך!" כאומר — שהי' עלי להשאיר את ה'יוד'!]
כמו"כ הייתי מסדר ומדפיס הקונטרסים לימי חג ומועד.
באמצע קיץ זה (תש"ט) קבלתי מהרבי נ"ע המכתב דלהלן:
* * *
את 'מנהגי חודש אלול, ר"ה עשי"ת וכו'' הדפיסו לראשונה בקונטרס לרה"ש תש"י.
בהכת"י שנתנו לי לסדר הי' כתוב:
"ר"ה כשחל בשבת אומרים — שלום עליכם, אשת חיל וכו' בלחש ". כשקבלתי הפרופס בחזרה, תקן הרבי נ"ע בכתב יד קדשו בעפרון, במקום 'בלחש' — 'בלחישה' .
* * *
ועוד מאותה תקופה —
הררי"ל גראנער הזכיר לי (שהוא הי' עוזר לי בהוצאת הקונטרסים) כי בחוה"מ סוכות תש"י אמר לו הרבי שליט"א ליסע לבית הדפוס ולהאיץ בי (כלומר צו איילן) ולסייעני בהכנת הקונטרס 'שמע"צ — שמח"ת' לדפוס.
הרבי שליט"א הי' רגיל להתוועד באחד מערבי חוה"מ סוכות עם תלמידי הישיבות והיו באים תלמידים מישיבות שונות להתוועדות. באותו ערב של ההתוועדות בא ר' לייב שי' לבית-הדפוס ועבדנו שנינו עד שעה מאוחרת בלילה וכשגמרנו העבודה כבר הי' לאחר ההתוועדות.
סיפר ר' לייב:
למחרת אמרתי לרבי — היות שלא זכינו להיות נוכחים בהתוועדות מאחר שעסקנו בהדפסת הקונטרס, ובכן, למה נגרע?
ושאל אותי הרבי: מי הוא המבקש את זה?
ויען ר' לייב: המבקשים המה מרדכי ואני הקטן, וגם יש עוד מישהו. והסכים הרבי להתוועד.
וספר ר' לייב שהי' "א גישמאקע פארבריינגען".
הרבי הוכיח בהתוועדות את ש"ב הר"ר זלמן שניאורסאן ז"ל מדוע הוא מכנה את עצמו בתואר GRAND RABBI ואת רבינו ז"ל בתואר RABBI סתם.
כן תבע מהר"ר יעקב פרידמאן שי': מדוע אביו הרב איננו מביא את הבעה"ב שלו? אילו הי' יודע שהבעש"ט נמצא ב-770, האם לא הי' מביא אותם? ובכן יכריז:
"הבעל שם טוב נמצא ב-770!"
(כל זה ספר והזכיר ר' לייב לאחר ארבעים שנה ויותר, כי אני שכחתי זאת.)
* * *
לקראת הדפסת הקונטרס לי"ט כסלו תש"י, אמר לי הרבי שליט"א שרצונו הוא אשר לשעת ההתוועדות בערב יהיו מוכנים מספר קונטרסים.
ההדפסה היתה צריכה להיות בדפוס במאנהאטן במשך היום. אמרתי לרבי שליט"א:
אם אחכה במאנהאטן בדפוס עד גמר ההדפסה, ואז עוד עלי לקפל הגליונות הטריים לעשותם קונטרס עם כריכה (ביד) וכו', ועד שאביא את הקונטרסים בערב — תהי' כבר דלת הכניסה להתוועדות סגורה, ולא אוכל להכנס!
ויען הרבי שליט"א: יהי' בסדר!
בערב, כשהבאתי את הקונטרסים, צוה עלי הרבי לרדת למטה (למרתף) ולחכות ליד המעלית.
כשירדתי, ראיתי והנה עומדים שמה: ראש ישיבת ר' חיים ברלין — הרב הוטנר ז"ל, וזקן א' ממשפחת בעזפאלאוו ועוד יחידי סגולה.
כשהגיעה שעת ההתוועדות, נכנס הרבי שליט"א למעלית וירד למטה, והכניס למעלית את כל האורחים שהעמיד שם.
כשהגיעה המעלית לקומה השני' (שהוא מקום ההתוועדות), פתח הרבי את דלת המעלית ובמפתח שבידו פתח את דלת הכניסה לקומה השני' (כי הפתחים מכוונים המה זה מול זה) ובידו הקדושה החזיק הדלת לבלתי תסגר (כי הרבה מאנ"ש שי' עמדו וחיכו ליד הדלת, אולי יוכלו להכנס וכמובן...) והכניס את כולם, וגם אותי בתוכם.
(גם הרבנית חי' מושקא ז"ל היתה במעלית ובהיותה דואגת לשלום הרבי שליט"א — ואנ"ש דחקו עצמם להכנס פנימה ולא השגיחו. .. כמובן — האט זי א גישריי גיטאן: דו וועסט דאך חאפן א הארץ — אטאק!)
* * *
באותה תקופה הגיע לארה"ב מאירלנד מורי ורבי איש חסיד וחסד כו' וכו' אין גומרין עליו את ההלל ידיד ביתנו הרה"ג החסיד הישיש ר' ירחמיאל בנימינסאן זכרונו לברכה שהי' נקרא 'דער זלאבינער רב'. התיישב בעיר מונטריאל, קנדה, והי' בא לעתים תכופות לנ.י.
בעת היותו בנ.י. הי' מתאכסן אצלי או אצל אחותי אסתר תחי'. ולהיותו חשוך בנים ר"ל הי' מחזיק אותנו 'ווי זיינע אייגענע קינדער' — כאשר הי' שומע אותי קורא בתורה פלעגט ער קלייבן נחת ווי פון א אייגן קינד.
(אם אין זכרוני מטעה אותי, ספר לי פעם כי הרבי נ"ע כנה אותי בפניו "מיין דרוקער".)
* * *
ומענין לענין באותו ענין...
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.