<h3>משרת השמשות בביהכ"נ </h3>

באותו זמן הציעו לפני משרת השמשות בביהכ"נ 'ישיבת מאיר שמחה הכהן' באיסט פלעטבוש שבו התמנה כרב הרב ר' יעקב יהודא העכט נ"ע כשנה לפני כן. הרב העכט, בהיותו מקורב לרבי שליט"א, שאל חוות דעתו בנוגע לשמשות שלי, ויענהו הרבי: "הלא הוא קרא בתורה אצל הרבי (נ"ע) למעלה!" (וועט פאר עם זיכער זיין גוט.)

ובחודש ניסן תש"ט קבלתי את המשרה לכהן כשמש בביהכ"נ זה.

בית הכנסת הי' בית תפלה גדול שהמעמבערס (החברים) בנו אותה בעצמם בבואם לאמריקה ומרגלא הי' בפיהם: "מיר זיינען דאך פון די גרינדער פון שוהל " (כלומר, המייסדים).

איסט פלעטבוש היתה אז מהשכונות היותר חשובות בברוקלין וביהכ"נ הי' מלא מתפללים (נוסח אשכנז).

בימים הנוראים — רה"ש ויוהכ"פ — היו כל המקומות תפוסים. לתפילות של הימים הנוראים היו לוקחים את החזנים היותר מפורסמים. עלי הי' לקרוא בתורה בביהכ"נ שלמעלה וגם למטה בבית המדרש, כמו"כ ללמד בין מנחה למעריב משניות, ובשבת מדרש ולפעמים — בעת הצורך — גם להתפלל לפני העמוד. ביום א' דפסח (הראשון לכהונתי) התפללתי לפני העמוד תפלת מוסף עם תפלת טל.

בה' אייר קבלתי ברכת כ"ק אדמו"ר נ"ע וז"ל:

במענה על כתבו אשר השיג את המשרה בביה"כ, יתן השי"ת שיהי' להצלחה. ויזמין לו דירה מתאימה בסמוך לביהכ"נ וכו'. ידידו הדו"ש ומברכם בגשמיות וברוחניות חתימת כ"ק

היות שבביהכ"נ התפללו נוסח אשכנז, שאלתי את הרבי איך עלי לנהוג והרבי ענה:

י"ג ניסן תש"ט

במענה על שאלתו אודות שינוי הנוסח, הנה מה שנודע לי בזה הוראה לרבים, אשר בתפלה דלחש להתפלל בנוסח המקובל, ובחזרת השמו"ע בקול רם בנוסח הקהל...

*

גרתי אז בדירה שבשכונת בראנזוויל, והייתי נוסע בכל יום בבקר השכם ושוב בערב לביהכ"נ לאיסט פלעטבוש עם אוטובוס. ובש"ק הי' עלי ללכת רגלי מבראנזוויל לאיסט פלעטבוש (שהוא מהלך די ארוך).

*