<h3>הנסיעה ללמברג </h3>
ארזנו את החבילות — כי במשך הזמן רכשנו חפצי בית — שיכולנו לקחת אתנו.
ובאחד מימי שלהי תמוז שכרנו משאית (טראק) ונסענו אני וזוגתי' ושתי בנותי שי' — לתחנת הרכבת.
הורי נסעו אתנו ללוותנו.
עודנה עומדת לנגד עיני התמונה — אף שכבר חלף כיובל שנים — בעברינו עם הורי את המגרש שבין אלט שטאט און ניי שטאט — כי לבי אמר לי שזוהי הפעם האחרונה שאני מתראה עם הורי היקרים לי!... ולבי עלי דווי!...
עד תחנת הרכבת נשאתי בכיסי את הפספורט הרוסי ואת הפספורט הפולני נשא אבי ז"ל בכיסו וכשהי' עלי לעלות על הרכבת החלפתי עם אבי, אני מסרתי לו את הפספורט הרוסי והוא נתן לי את הפספורט הפולני.
נסענו שתי משפחות — משפחתי עם משפחת רי"ש קלמנסאן.
(גם הבחור — הנער — גדלי' קארף נתלווה אלינו — כי הוריו טסו באוירון ללמברג, וכל החבילות עם החפצים שלהם לקח גדלי' אתו.)
אחרי נסיעה של שבוע ימים הגענו ביום ה' הבא למוסקבה. לזוגתי היו קרובים במוסקבה ממשפחת פז שדרו במרכז העיר ובדעתנו הי' לשבות אצלם בש"ק, ואחר השבת להמשיך בנסיעתנו ללמברג.
בעת נסיעתנו אירע מאורע: באחת התחנות ירד הב' גדלי' לקחת מים חמין ולא הספיק לעלות על הרכבת ונשאר שמה.
בבואנו למוסקבה מסרנו את כל חבילות קארף לשמירה ונסענו לבית הרה"ח המפורסם ר' דובער קאבעליאקער (לעווערטאוו) להשאיר אצלו הטיקעט (הקבלה) של באגאש-קארף שכשיגיע גדלי' בוודאי יפנה אליו והוא יחזיר לו.
בעודני עומד בבית הרה"ח ר' דובער הנ"ל שאלני: אימתי בדעתך ליסע מפה? עניתיו: היות שיש לנו קרובים פה, נשבות אצלם בשבת, ואחר השבת אי"ה נמשיך בדרכנו!
ויאמר לי רד"ב: האם בדעתך לשבות פה? במוסקבה? והמשיך בקול מצווה: זאלסט גלייך פארן פון דאנען!!! (תסע מיד מכאן!)
(הלא הרד"ב נמצא כל העת במוסקבה ויודע המצב השורר זייער גוט. וכשהוא אומר לעזוב, בוודאי מחוייבים לשמע בקולו! אני הלא תושב מוסקבה הנני, ונוסע הנני בפספורט פולני, ואם ח"ו יתפסו אותי אזי אחת דתי... — אח"כ שמענו שהיו קוראין את רד"ב לג.פ.או. — כמנהגם — ושואלין ודורשין... ולבסוף אסרו גם אותו ושלחוהו למרחקים ושם נפטר, הי"ד.)
ובכן לקחנו — אני ומשפחת רי"ש קלמנסאן הנ"ל — למחרת ביום ו' עש"ק ועזבנו את מוסקבה לכיוון למברג (נסיעה של יומיים).
בבואנו ללמברג, יכולתי לעבור את הגבול לפולין בכל יום שארצה — כי הלא נסענו פריוואט עם כרטיסים, אבל חכינו לבאגאש עם החפצים שלנו שעוד לא הגיע.
* * *
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.